שופט העליון יצחק עמית הביע צער על שדברים שאמר במהלך דיון בבג"ץ על החזקת טלפונים כשרים וטלפונים חכמים במקביל, פגעו ברגשותיהם של רבים בציבור החרדי - והבהיר כי לא הייתה לו כוונה לפגוע.
בעקבות תגובתו החליט נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט אשר קולה, לסיים את בירור התלונות שהוגשו נגד השופט.
התלונות הוגשו בעקבות דברים שאמר עמית במהלך דיון בעתירה שעסקה בהרחבת אזור השידורים של מספר תחנות רדיו אזוריות. המתלוננים טענו כי התבטאותו ביחס להחזקה במקביל של טלפון כשר וטלפון חכם פגעה ברגשותיהם של רבים.
עמית אמר אז, בהתייחסו לאופן שבו הציבור החרדי עושה שימוש בטלפונים הכשרים: "הרבה פעמים למי שיש טלפון כשר בכיס אחד, יש לו גם טלפון אחר בכיס השני. אומרים שזה אחוז מאוד נכבד של האוכלוסייה החרדית, שמחזיקה בשני טלפונים. אחד טלפון כשר להתהדר, ואחד טלפון אמיתי, טלפון חכם יותר להתקשר".
בתגובה שהגיש לנציב הבהיר עמית כי הדברים נאמרו כחלק מדיון בסוגיה עובדתית שעלתה במסגרת ההליך ועשויה להיות רלוונטית להכרעה בו, ולא כביקורת על הציבור החרדי.
עמית הסביר כי תופעת השימוש המקביל בטלפון כשר ובטלפון שאינו כשר עלתה הן בהליך הנוכחי, הן בהליכים קודמים בבג"ץ שעסקו ב"קומה הכשרה" והן בשיח הציבורי והתקשורתי.
הוא התייחס גם לביטוי "טלפון כשר להתהדר", שבו השתמש במהלך הדיון. לטענתו, הדברים נועדו להתייחס לעמדה הקיימת בחלקים בציבור החרדי עצמו בנוגע לחשיבות ההצגה של הטלפון הכשר כמעין "תג זיהוי" בתוך הקהילה. עמית הוסיף כי המונח "להתהדר" משמש בהקשר זה גם בשיח ובכלי תקשורת בעלי זיקה חרדית.
"לצערי, דומה כי דבריי הודהדו בתקשורת באור שגוי, אשר לא ביטא את כוונתי האמיתית", כתב עמית.
עם זאת, לאחר שעיין בתלונות וצפה שוב בהקלטת הדיון, ציין כי היה מקום להתנסח אחרת.
"בשים לב לרגישותה הציבורית של הסוגייה מוטב היה אילו המשפט מושא התלונות היה מנוסח ומובע באופן אחר, ואני מצר על כך שהדברים פגעו ברגשותיהם של המתלוננים או אחרים בהקשר זה", כתב.
הנציב קולה קבע כי מבלי להיכנס להסברו של הנשיא אודות גופו של מטבע הלשון בו התנסח, הרי שנוכח הסברו כי לא הייתה לו כלל כוונה לפגוע בציבור החרדי, וכי הוא סבור כי מוטב היה אילו דבריו היו מנוסחים ומובעים באופן אחר, והוא מצר על שדבריו פגעו ברגשותיהם של המתלוננים או אחרים בהקשר זה, נחה דעתו של הנציב כי די בכך לסיים את בירורן של התלונות.
