רוב המצביעים בפעם הראשונה קבעו: זה המועמד שלא נצביע לו בבחירות - וזו הסיבה

שטעטל
8 באוקטובר 2026   
צילום: 
Yonatan Sindel/Flash90

לפי הערכות ישנם 640,000 צעירים שיצביעו בפעם הראשונה בחייהם בבחירות הקרובות. מספר מצביעים גדול של 'הבוחרים החדשים' שווה ערך לכ-17 מנדטים בפוטנציאל. גם אם החישוב הריאלי של אלה שיצביעו בפועל עומד על 6 מנדטים, הרי שהם יכולים להטות את הכף ולקבוע את אופי הממשלה הבאה.

פחות משלושה שבועות לבחירות, ערך מיזם 'הדיבור' סקר מיוחד בקרב אוכלוסיית הצעירים שהבחירות הקרובות יהיו הראשונות בהן הם משתתפים.

הסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסייה זו, המונה כ-640 אלף איש ואישה, מצא כי השיח הלא מכבד והפלגנות מדאיגה את הבוחרים הצעירים. למעשה, 85% מהמשיבים בסקר סבורים כי קללות, דיבור מבזה ודיבור מפלג פוגעים בחברה ומחלישים אותנו כחברה.

בחלוקה לפי מחנות פוליטיים - גוש השינוי לעומת גוש הימין - לא נרשמו הבדלים מובהקים, אף כי נרשם הבדל מגדרי (כ-88% מהנשים לעומת כ-83% מהגברים).

עוד מצא הסקר כי לכ-85% מהמשיבים חשוב שמנהיגים ומנהיגות ידברו בכבוד ושלא ישפילו או יפלגו בין אנשים. כאן, נרשם הבדל בין הגושים הפוליטיים; 89.6% מהמשיבים שהצהירו שיצביעו לגוש השינוי לעומת 81.8% מהמשיבים שהצהירו שיצביעו לגוש הימין.

מנגד, לא נרשמו הבדלים משמעותיים באשר לשאלת היחס למנהיגים ומנהיגות הנוקטות בשיח שכזה- וכ-78% מהמשיבים, כאמור עם נתונים כמעט זהים בין המחנות, הצהירו כי שיח המכיל קללות, שפה בוטה, מבזה ולא ממלכתית גורמים להם לכבד פחות את המנהיג המנהיגה המשתמשים בהם.

עם זאת - כאן נרשמו הבדלים מגדריים מובהקים - 82.2% מהנשים לעומת 74.3% מהגברים.

עוד נמצא, כי 81% מכלל המשיבים יעדיפו להצביע למועמדים שינקטו בשיח מכבד ובשפה נקייה על פני מועמדים שלא, וכאן נרשמו הבדלים משמעותיים בחלוקה לפי גושים פוליטיים - 89.2% מהצפויים להצביע לגוש השינוי לעומת 75.1% מהצפויים להצביע לוש הימין.

לצד זאת, כרבע מהמשיבים - 23%, הצהירו כי למרות הסלידה מהשיח הלא מכבד והמפלג, בכל זאת לא תהיה להם בעיה מעשית להצביע למועמדים שהם מסכימים עם עמדותיהם, חרף סגנון הדיבור שלהם.

מנגד, 45% הצהירו שכן תהיה להם בעיה - וכאן, נרשמו הבדלים משמעותיים בין המחנות, 51.2% מהצפויים להצביע לגוש השינוי לעומת 40% מהצפויים להצביע לגוש הימין. אף, שכ-56% מכלל המשיבים, עם נתונים דומים בין המחנות, הצהירו כי צריך למנוע התמודדות של פוליטיקאים שהצלחתם הפוליטית נשענת על שיח מפלג, דיבור אלים ומפלג. מעשית, 69% הצהירו כי בבחירות הקרובות אכן יימנעו מלהצביע למועמדים כאלה, וגם כאן נרשמו הבדלים משמעותיים בין המחנות; 76.6% בקרב הצפויים להצביע לגוש השינוי לעומת 63.6% בקרב הצפויים להצביע לגוש הימין.

יצוין, כי הסקר נערך בין ה-16-24.9.2026 והשתתפו בו 271 משיבים, כאשר 115 מהם צפויים להצביע לגוש השינוי לעומת 156 לגוש הימין; 49.9% גברים לעומת 50.1% נשים; 54.2% מגדירים עצמם כחילונים, 33.8% כמסורתיים ו-15% כדתיים או חרדים; בהיבט הסוציו אקונומי, 31.2% הצהירו שהכנסותיהם מעל הממוצע, 33.8% ממוצע ואילו 35% מתחת לממוצע.

שרית זוסמן, שותפה במיזם "הדיבור": "השיח המפלג הוא סכנה לחברה הישראלית, ואני שמחה שמרבית הצעירים בישראל שצפויים להצביע בפעם הראשונה מבינים זאת. תרבות הוויכוח ומגוון דעות הם לא רק ערך יסוד וחשוב בדמוקרטיה, אלא גם חלק מהתרבות היהודית במשך אלפי שנים.

"עם זאת, אסור שחופש הדיון יהפוך לחופש שיסוי המאיים לפרק אותנו מבפנים. המלחמה הנוכחית הוכיחה עד כמה חיונית הלכידות, ובכוחה הצלחנו להילחם בכל החזיתות. עלינו לזכור ולהזכיר שלפני הוויכוח, במהלך הוויכוח ולאחריו - אנשים אחים אנחנו, והדיבור הענייני והמכבד הוא הכרחי.

"אני קוראת לראשי המפלגות ולמנהלי הקמפיינים לקחת אחריות ולהקשיב לממצאי הסקר; צעירי ישראל בפרט ואזרחי ישראל בכלל מבקשים שיח מכבד. אתגרים גדולים ניצבים בפתחינו נוכל להם רק בנחישות ובהירתמות לבנייה, וזה כרוך בשיתוף פעולה העובר דרך מילים".

מיזם 'הדיבור' הוא מיסודן של משפחות שכולות מ'מלחמת התקומה' - ובראשן שרית זוסמן אשר שכלה את בנה, בן הי"ד, בעזה; הרב שמואל סלוטקי אשר שכל את שני בניו, נועם וישי הי"ד, ביום השבעה באוקטובר בקרב ההגנה על קיבוץ סעד; הדר אלעד-בן הרוש אשר שכלה את האיש שלה, דניאל הי"ד, בעזה; ד"ר יאיר בן דוד אשר שכל את אחיו, עמישר הי"ד, בעזה; וציפי חורי-ויס אשר שכלה את אחיה, אלון ויס הי"ד, בעזה.

כל אלו, שמו להם למטרה לנקות את השדה הפוליטי והציבורי משיח רעיל ומפלג. זאת, באמצעות ניטור קבוע ומתמשך של התבטאויות של פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל ברשתות החברתיות; עבודת לובינג למול קובעי מדיניות ומקבלי החלטות; קידום "אמנת דיבור" להבטחת גבולות שיח מכבד; וכן, בכנסים, אירועים ופעילות תקשורתית. יודגש, כי המיזם אינו מבקש לקדם אחדות דעים אלא אפשרות לקיום חיים משותפים של החלקים השונים בחברה הישראלית, מימין ומשמאל, תוך שמירה על שיח מכבד ומאפשר.