1.
לילה בבני ברק. בעוד תושבים עושים דרכם ברחובות עיר התורה והחסידות, שליח סלבודקאי, אברך מזוקן, בחליפה ומגבעת, עשה את דרכו אל ביתו של יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני.
לא, זו לא תחילתו של סיפור מתח. זהו רק משפט מתוך סיפור שראשיתו לפני מספר שנים וסיומו בהליך הדחה של שניים מחברי הכנסת הוותיקים, משה גפני ואורי מקלב, שלא יפארו עוד את צמרת רשימת 'דגל התורה'.
זה היה שבוע שבו כתבים ופרשנים בעלי רגש סחטו דמעות אל תוך חבילות טישו, חלקם התחנן בניסיון נואש של הרגע האחרון למנוע את המהלך ה'קשה לעיכול', כאילו מישהו יקשיב להם.
הפור נפל. כעת אפשר לצלול אל הסיפור עצמו.
2.
שאלת מיליון הדולר: למה? מדוע, בעצם, הודחו? מה היה הרגע בו סומן המהלך הדרמטי?
ביקורים אצל חברי 'מועצת' שלא יישרו קו עם ההנהגה בכל מקרה? אולי הכול התחיל עוד בחיי הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל? תחושה ציבורית שצריך 'רענון' ברשימה?
מה? למה?
"עשור פלוס מינוס יש תחושה ב'דגל התורה' כאילו העסק מעלה עובש", אומר גורם במפלגה. ולא, זו לא תשובה שמתקבלת במוחי. אם עובש, אז שכל הנציגים יישלחו הביתה ויבואו חדשים, רעננים, צעירים. "לא, כי צריך להשאיר גם כמה בעלי ניסיון במסדרונות הפרלמנטריים, אתה לא יכול להעיף את כולם".
אז מהו הגיל? 70? מקלב עוד לא הגיע ל'קו האדום' הזה. נכדים? יעקב אשר גם כבר סבא. גיל פנסיה? אולי.
כשאני מדברת על 'מורשת הרב שך', שנלחם באגודת ישראל שלא להדיח את ח"כ שלמה לורנץ, והיה ראש הטוענים שלא מדיחים בעלי ניסיון ציבורי רק משום שהיו בתפקיד שנים רבות מדי/מבוגרים מדי - שואלים אותי "האם הפכת לעצ'ניקית?".
וזה נכון. אנשי 'הפלג הירושלמי' קידשו את הוראות הרב שך, תוך כפירה וזלזול בגדולי ישראל הנוכחיים, מתעלמים מ'דור דור ודורשיו', כאילו גדולי ישראל לא אמורים לקבל החלטות על פי המצב והזמן.
אם הרב שך זצ"ל הורה שלא ללכת עם השמאל ("נאום השפנים"), זה אומר שלהגרי"ש אלישיב זצ"ל אסור היה להורות להיכנס לממשלת ברק בשנת 99'? להגר"ד לנדו, יבדל לחיים טובים, אסור להורות להצטרף לממשלת אייזנקוט, אם וכאשר יהיה זה אקטואלי ויבטיח פתרון ל'גזירות הגיוס' והסדרת מעמד תלמידי הישיבות?
הורדתי מהשולחן את הטיעון הזה.
אז מה, בעצם, קרה?
גפני ומקלב. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
3.
הטיעון היותר משכנע הוא פרק הזמן בו מכהן ח"כ. יעקב אשר מכהן 12 שנים, מקלב כמעט שני עשורים, גפני נכנס אל משכן הכנסת לפני 38 שנים.
אני מנסה להבין איפה הנקודה? כאילו, תחליטו. גיל הפנסיה? שתי קדנציות - והביתה? איך זה עובד? אז זהו, שאין נקודה. "זה שילוב של דברים. זה הוותק, זה הגיל".
וזה עוד משהו, שזה הכי משכנע אותי.
איני יודעת אם זה נכון או לא, אבל בבית הגר"ד לנדו, אולי גם בבית הגרמ"ה הירש, התגבשה תחושה של חוסר נאמנות טוטאלי.
זה קרה בתנועת ש"ס אחרי הדחת אריה דרעי בשנת 99', אנשים שילמו בראשם הפוליטי והלכו הביתה; זה קרה אחרי שדרעי חזר משנות הכפור במדבר הפוליטי. ניסים זאב היה רק אחד מאותם ששילמו את המחיר. זה לא שהוא לא היה נאמן למפלגה, אבל הוא "לא היה איש של אריה דרעי". כך אמר לי אז אחד הגורמים.
רוצים דוגמה? הנה.
אף אחד לא התכוון לעשות רע חלילה, אבל ככה זה יצא. זוכרים את היום בו הטיח הגר"ד לנדו דברים קשים ("שקרן) כלפי נתניהו? למחרת חיפש ראש הממשלה את גפני שוב ושוב ושוב. לשווא. גפני הבין שמצפים ממנו לנתק מגע.
ואז החליטה לשכת ראש הממשלה לפנות לאורי מקלב, שלא חשב שיש בעיה להיענות להזמנת נתניהו, בכל זאת - ראש ממשלה. פרט קטן, לא מזיק, אף אחד לא ממש התכוון להתריס. אבל הציפייה הייתה יישור קו מלא, שאלה אחר שאלה על כל פרט קטן.
קבלו עוד סיפור.
ה-27 בפברואר 2024, בחירות מקומיות. השטח בשכונת גני אילון בלוד, המכונה גם 'אחיסמך' - סוער. הציבור הליטאי מפוצל בשכונה לשניים: 'קהילת הרב ברוידא' (חברונערס, חרדים עובדים וגם אברכים מישיבות שונות) ו'קהילת סלבודקא' (אליה משתייכים גם בוגרי ישיבות אחרות כמו 'ארחות תורה' ועוד). והכל דנים בשאלה: למי יצביעו?
ל'קהילת סלבודקא' היתה 'בטן מלאה' על ראש העיר יאיר רביבו, שלטענתם 'פינק' יתר על המידה את 'קהילת הרב ברוידא'. כדי לשפר את מצבם, ביקשו לתמוך במועמד האופוזיציה יורם מרציאנו, למרות שלא היה לו סיכוי לנצח.
כדי שההוראה תהיה משמעותית, ההחלטה על כך התקבלה על דעת הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש גם יחד, פורסמה בביטאון המפלגה 'יתד נאמן', והובילה רבים וטובים בקהילה המקומית להצביע, למרות שדעתם על רביבו היתה טובה (הוא ראש עיר מעולה) - "ככל אשר יורוך".
אבל 'קהילת הרב ברוידא' הצביעה לראש העיר יאיר רביבו. האם דבר כזה היה מתרחש תחת הנהגת הגר"ח קניבסקי זצ"ל? או תחת הנהגת הגראי"ל שטינמן זצ"ל? לא.
לאחר ההדחה. הגר"ד לנדו בשמחה משפחתית בבית גפני. צילום באדיבות
"התחושה הייתה שמשהו לא ברור, שכל ראש ישיבה או רב בית כנסת יכול להורות הוראה, ואין הנהגה מרכזית כמקובל ב'דגל' מאז הוקמה תחת הנהגתו של הרב שך זצ"ל. לא מצאתי הוכחה לכך שחברי כנסת מטעם דגל התורה נתנו יד לפיצול הזה, אבל התחושה הלכה והעמיקה: יש בלבול", אומר גורם מאחורי הקלעים. "בסוף, מפלגה יעילה בכנסת כשהיא יודעת למנף את הכוח שלה לראש חץ אחד".
כמו ש"ס? - אני שואלת. אין תשובה, אבל כן, כמו ש"ס. אגב, לאחרונה נוצר קשר מעולה בין אריה דרעי לגורם בכיר בבית הרב לנדו,.אולי המהלך הוא חלק מהעצות שהעניק לבן-שיחו.
ועוד משהו חשוב לזכור. בסוף-בסוף, עצות טלפוניות, שיקולים של בני בית - הכל נחמד וטוב, אבל כל אלו מובאים בפני גדולי ישראל - והם שמכריעים.
וכשנציגי ציבור שבים ומספרים לנו שהם "שליחי ציבור", חלק מהמשמעות של זה הוא לציית, בטוב וגם בפחות טוב.
וזה מה שהם עשו, כמובן.
4.
תשמעו עוד סיפור, מעורר השתאות, לטעמי.
אפרופו אפליה בסמינרים והתחושה בציבור הספרדי שהאשכנזים מתנכלים להם, תראו איך זה עובד אצל גדולי ישראל.
הגיעה עת הרכבת רשימת 'דגל', והתעורר דיון על מקומות 6 ו-7. הדילמה הייתה לגבי מיקומו המדויק של דוד אוחנה, איש הפריפריה מטבריה.
מה הסיכוי שהמקום השישי יכנס? - שאל הרב (רק תראו כיצד הוא מעמיק לפרטי פרטים, אפרופו הטוענים, בעיקר בתקשורת הכללית, ש'מסובבים את הרבנים' ו'אין להם מושג'). השיבו לו: תלוי אם יהדות התורה תהיה בקואליציה ויופעל החוק הנורבגי, שאז גם מקום שישי - שהוא בעצם 10 ברשימה - ריאלי.
הרב הכריע מיד: "חשוב שיהיה גם אוחנה, שיהיה ייצוג לעדות המזרח'".
האם זה יובלט במהלך הקמפיין? סביר להניח שלא. ליהדות התורה אין עניין לנגוס בקולות ש"ס. ועדיין, זה משהו שמחמם את הלב. חבר הכנסת לשעבר אליהו ברוכי, שנדחק לאחור כמובן לא אמר מילה. קיבל את ההכרעה בטוב.
5.
אז מתי נרשם הרגע בו הוחלט להדיח?
להדיח? יש מי שאני מדברת איתו וכופר במינוח 'להדיח'. "לא קיבל הפעם את השליחות", הוא קובע. זה נשמע הרבה פחות פוגע, אגב.
היו"ר החדש, יעקב אשר, עם הגרמ"ה הירש. צילום: באדיבות
כאמור, הסיבות כבר תלו בחלל, וההחלטה של גדולי ישראל התגבשה בשבועות האחרונים. לפני כחודש שוגרה דמות רבנית חשובה אל חברי הכנסת עם הצעה מאוד מכובדת. אדגיש: את המידע הזה קיבלתי מצד אחד, לא הצלחתי לאמת אותו מול חברי הכנסת ששומרים על שתיקה. על פי מה שנאמר לי, זה לא התקדם, משום מה, לשום מקום.
למה בעצם? ההשערה שלי, שאין לה הוכחה, היא שהצד של חברי הכנסת, הסביבה שלהם, אולי גם הם עצמם, חשבו שהאירוע מתגלגל רק בבית הגר"ד לנדו, שהגרמ"ה הירש אינו מעורב, שברגע האחרון הוא יעצור את המהלך. משהו שקרה, אגב, רק השבוע במפלגת האחות ש"ס. הניסיון של אריה דרעי להדיח שני חברי כנסת - יואב בן צור ומשה אבוטבול - נבלם רק משום שחברים ב'מועצת החכמים' התנגדו למהלך.
אין לכם מושג מי שוגר, כחלק מהניסיון לעצור את מה שנתפס כ'רוע הגזירה'. אפילו משב"ק של אחד מגדולי ישראל מהעבר נרתם למשימה. ולא רק. כך שזה לא משולל היגיון שזה מה שהיה קורה.
למען האמת, תחושת רבים הייתה כזו. על פי המידע שבידי, מיד במוצאי שבת - שבסופו כבר פורסם מכתב ההדחה הרשמי - נשלחו רבנים חשובים מאוד אל בית הגרמ"ה הירש, בניסיון לבלום את המהלך. איש לא ידע, לא חלם אפילו, שהגרמ"ה הירש הוא חלק בלתי נפרד מהמהלך.
כאן עלינו לחזור חודשים אחורה.
אין זה סוד שאחרי פטירת הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל לא היה ברור איזה מבין שני גדולי ישראל העומדים בראש ישיבת סלבודקה ינהיג את הציבור הליטאי. חברי הכנסת עצמם היו מבולבלים וכך גם הציבור.
בבחירות המקומיות זה בא לידי ביטוי ממשי, כאשר ככל שחלף הזמן הלך והתברר כי הגרמ"ה הירש מכופף לא פעם את דעתו מפני דעת הגר"ד לנדו וגם להיפך, כאשר הרב לנדו מגלה כי יש נושא חשוב ונחרץ אצל הרב הירש.
הסלבודקאים, שהחשש הגדול ביותר שלהם כל השנים הוא "להפוך להיות 'כמו פוניבז'", נחרדו מהאפשרות של מחלוקת בין שני ראשי הישיבה. על פי עדות גורם שהיה מעורה במהלך, כבר לפני מספר חודשים הוחלפו מסרים בין שני הבתים, הוחלט על שינוי קו ותוכנית-שלום נרקמה.
מאז חל שינוי שבא לביטוי בהכרעה מאוד משותפות ומאוחדת בנושא חוק הגיוס, אבל לא רק.
כחלק מיישור הקו, גם הסובבים את ראשי הישיבה יישרו קו ביניהם. חילופי שיחות, העברת מסרים, השלום והשלווה שבו לשרור בין הבתים. המהלך להדחת שני חברי הכנסת היה חלק מהסיפור, ולשם הצלחתו הוא נשמר בסודי-סודות על ידי כל המעורבים.
עד מוצאי שבת, אחר חצות. אז פורסמה ההודעה הרשמית כי 'תם עידן'.
6.
ואי אפשר בלי סיפורו של השליח.
כמו בסיפורי צדיקים, הכל החל בשעת לילה מאוחרת. החושך כבר ירד על בני ברק. אברך ירא שמים עשה את דרכו היישר אל ביתם של משה וחנה גפני. הוא נקש בדלת, איש לא פתח. התקשר להתייעץ אל מי שהתקשר, כדי לדעת מה עליו לעשות - ו קיבל הוראה להניח את המכתב בתיבת הדואר. כשירד, פגש ברבנית חנה, ששבה לביתה. אבל צמוד להוראה שבידו, לא נתן לה את המכתב (ובצדק, לא מערבים בני משפחה) - אלא הניח בתיבת הדואר.
היו"ר החדש עם הגר"ד לנדו. צילום: באדיבות
האגדות רחשו: אלי הגיעו סיפורים כי היה זה "שליח של וולט", היה מי שתיאר אותו כ"שליח על טוסטוס עם עגיל באוזן". ובכן, סיפורי אלף לילה ולילה. אברך מסלבודקא, ירא שמים, שוגר בצורה מכובדת עם המכתב.
"זה לא שלא נעשה ניסיון להזמין את חברי הכנסת אל בית הרב", מספר לי גורם שמכיר את מה שהתרחש מאחורי הקלעים, "הניסיון לא צלח".
ועדיין נמנעו מלפרסם את דבר ההדחה ב'יתד נאמן' של יום ראשון. כדי שלא באופן הזה יתוודעו הח"כים להודעה.
היה ניסיון או שלא, לעולם כנראה לא אדע. יתכן שהיתה כזו הזמנה, אבל הח"כים רצו למצות קודם את הניסיונות לפעול דרך הגרמ"ה הירש, רק שהם לא ידעו שגם הוא באירוע מלא-מלא. "המפלגה וטובתה קודמים לאי נעימויות כאלו ואחרים".
לעומדים מהצד, כמו לי כעיתונאית, ועוד יותר כאשה, היה קשה לעיכול מה שהתרחש בשבוע האחרון, שהסתיים במה שאפשר לכנות "עריפת ראשים".
אבל בשיקול רציונלי, "תמה השליחות". וזו דעת תורה.
7.
תם עידן.
חברי הכנסת של דגל התורה שנותרו יידעו אל מי להפנות את השאלות, מי יו"ר המפלגה, מי הם גדולי ישראל העומדים בראש 'דגל', מתוך תקווה של יוזמי מהלך ההדחה, כי הדבר יועיל לפעול מול ראש הממשלה הבא, בחזית אחידה מאוחדת וברורה.
חשוב לכל הצדדים שחברי הכנסת שהודחו מהרשימה ימשיכו להיות חלק מ'דגל'. לכל ברור שאין תחליף לניסיונם רב-השנים, ולא רק כדי לשמור על כבודם.
הרגשות הסוערים יירגעו, שכן אחרי הכל, מה שמונח לפתחה של היהדות החרדית גדול מאירוע כזה או אחר, מסעיר ככל שיהיה.
צריך להגיע אל יעד של רשימה גדולה, ואז - של קואליציה שתגשים את החלומות מבחינת עולם התורה ותאפשר ללומדי התורה לשקוד על תלמודם בלי 'חרב מעצרים'. וזה - לא יהיה פשוט בכלל.
גפני ומקלב, 'דגל' זקוקה לכם היום יותר מתמיד. עם כסא, בלי כסא, עם מיקום ברשימה או בלעדי.
