בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן היום (שלישי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות המבקשות לבטל את הוראת שעה להקפאת הליכי מעצר ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות לומדי תורה 'עריקים'.
הדיון נערך ללא נציג מטעם הממשלה - שלא הסכימה לשלוח עו"ד מטעמה. עם זאת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב כי אין להתערב בחוק: "המדינה זקוקה למתגייסים חרדים ולא לעצורים חרדים".
כעבור פחות משעה וחצי הדיון הסתיים.
העותרים - מפלגות ותנועות - טענו כי יש לבטל את התיקון בשל פגמים מהותיים שנפלו, לטענתם, בהליך החקיקה ובשל פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון.
הדיון התקיים בפני המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
ח"כ יעקב אשר הגיב על הדיון: "לא חבל על החשמל שמתבזבז באולם בית המשפט העליון בדיון על חוק המעצרים. יושבים חברי 'מדורת השבט' כשפסק הדין כבר נכתב מראש וכאילו דנים בכובד ראש בחוק, איזה פאטתי. כך נראת דמוקרטיה במיטבה…איזה מביך".
נציג יועמ"שית הכנסת, עורך הדין יצחק ברט, טען בדיון: "תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא, כלשון החוק, לטעון לתוקפו של חוק אך החוק הזה חוקק בניגוד לחוק יסוד ובניגוד לתקנון הכנסת. כנראה שאין ברירה אלא לבטל את החוק".
לדבריו, "הייעוץ המשפטי לכנסת נתן חוות דעת לאורך כל הליך החקיקה. לגבי הגנה על החוק, לחבר כנסת אין אחריות לחוק לאחר חקיקתו. הכנסת מורכבת מ-120 חברים, שלכל אחד מהם דעה שונה, ולכן אנחנו לא מייצגים את חברי הכנסת באופן אישי, אלא את הליך החקיקה".
נציג היועמ"שית, עורך הדין ענר הלמן, טען: "מדובר בחוק פסול ופוגעני. זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה. הכנסת קובעת לעצמה איך מחוקקים והיא צריכה לדעת לעמוד בזה".
עורך הדין הלמן הוסיף: "צריך להקשיב ליועמ"שית הכנסת מראש, ולא להגיע לבית המשפט ולצפות שהוא יחליט. האורות האדומים נדלקו כבר מההתחלה. לשיטתנו, חוק שפוגע ויוצר אפליה באכיפה פלילית לא יכול לעמוד – לא ליום ולא לשבוע. אי אפשר לחוקק חוק כזה".
שלשום מסר הייעוץ המשפטי לכנסת את תגובתו לעתירה נגד חוק הקפאת מעצר עריקים חרדים וקבע כי נפלו פגמים בהליך החקיקה. בתגובת הייעוץ המשפטי לכנסת נקבע כי החוק נחקק בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת ובנוסף נפל פגם בהליך החקיקה בשל העובדה שלא עמד ב"סטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין".
עוד קבעה חוות הדעת כי היו קשיים חוקתיים משמעותיים בהצעת החוק. בהודעה צוינו הדרישות של צה"ל לגבי צרכי הגיוס בעקבות אירועי 7 באוקטובר. לסיכום נכתב: "הליך החקיקה נדרש לסטנדרט גבוה במיוחד והליך חקיקתו של חוק הוראות השעה לא עמד בו".
ביום שישי הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, את תגובתה לעתירה ודרשה לבטל את החוק
החוק אושר סופית לפני שבועיים במליאת הכנסת ברוב של 58 ח"כים מול 54 מתנגדים.
על פי הצעת החוק, שאושרה כהוראת שעה, יוקפא מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם עד לאחר הבחירות לכנסת.
לפני כשבוע וחצי הוציא בג"ץ צו על תנאי שמקפיא את כניסת הוראת השעה לתוקף.
