בעת ההקפה השישית במעמד ההקפות שניות התרחש אירוע דרמטי ש"ייחקק בדברי הימים לבית צאנז".
בעת ששרו "תקע בשופר גדול לחרותנו… וקרב פזורנו מבין הגויים", ביקש לפתע האדמו"ר את המיקרופון, ובקול חנוק ומרטיט פתח בדברים: "טייערע אידן, חשובע יונגעלייט, אין בחורים, חשבתי הרבה אם לומר... ישראל הרי אני כפרתכם, בזמן קדוש זה ושמחה קדושה עילאית זו, בוודאי נמחלין כל העוונות, ונוטל אני אחריות על כך שכל מי שיקבל על עצמו להיטיב דרכיו מהיום והלאה ולהתנהג כדבעי בחיזוק גדרי הקדושה, והשלכת כל ההבלים, הרי שהקב"ה ימחול וישא לכל עוונותיו. ויהיו הכל קדושים וטהורים ונסלח לכל עדת בני ישראל".
לפי חסידי צאנז, חרדת קודש אחזה בקהל - והאדמו"ר שב פתח בשירת "תקע בשופר גדול".
מאז נרשמת התעוררות עצומה, כאשר החסידים מקבלים על עצמם קבלות טובות, כל אחד לפי דרגתו.
בארגון 'רצוננו' של חסידי צאנז יצאו במבצע ענק שמקיף את כלל חסידים - והוכרז ב'קול צאנז' כדלהלן:
"לאור ההתעוררות הגדולה בכל העולם בעקבות הדברים הנדירים והמעוררים של מרן שליט"א, שזעק מנהמת לבו הטהור באמצע ההקפה השישית בהקפות שניות על האחריות שהוא לוקח שכולם יכולים להיות טהורים, קדושים וטהורים, אם משליכים את כל ה'נארישקייטן' (ההבלים) - כפי שמובן מאליו שזה כל אחד לפי דרגתו - יוצא ארגון 'רצוננו' במבצע מיוחד:
"כל מי שמקבל קבלה טובה בכל עניין שהוא של גדרים וסייגים, שיכניס בבירור את שמו, שם משפחתו ושם אימו, ובראש חודש מרחשוון הבעל"ט יוגש הדבר למרן שליט"א להיזכר ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים".
