עלייה באנטישמיות בעולם כבר אינה מסתכמת בתחושות או באירועים נקודתיים: בשנים האחרונות נרשמה נסיקה רחבה ומתמשכת במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה - מגמה שהחלה עוד לפני 7 באוקטובר 2023, אך החריפה מאוד לאחר מכן.
דו"ח ג'יי 7, המרכז נתונים משבע הקהילות היהודיות הגדולות בתפוצות, מצא יותר מ־23 אלף תקריות אנטישמיות בשנת 2025 בלבד.
בהשוואה לשנת 2022 מדובר בעלייה של כ־136%.
בארצות הברית נרשמו בשנת 2024 יותר מ־9,300 מקרי תקיפה, השחתה והטרדה על רקע אנטישמי. זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז החל ארגון איי-די-אל לאסוף את הנתונים לפני יותר מארבעה עשורים.
גם באירופה נרשמה תמונה דומה. בצרפת זינק מספר האירועים האנטישמיים מ־436 בשנת 2022 ליותר מ־1,600 בשנה שלאחר מכן, ונותר ברמה גבוהה מאוד גם בהמשך.
לפי נתוני ממשלת צרפת, תקריות אנטישמיות היוו בשלב מסוים כמעט שני שלישים מכלל האירועים האנטי־דתיים במדינה, אף שהיהודים מהווים מיעוט קטן מאוד באוכלוסייה.
על רקע גל האנטישמיות העולמי בחן סקר ארצי חדש כיצד משפיעה התופעה על היחס של ישראלים לאזרחות נוספת.
הסקר, שנערך בימים אלה בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי בני 18 ומעלה על ידי מכון שילוב - והוזמן על ידי עו"ד יהושע פקס, ממשרד דקר־פקס־לוי, העוסק בהסדרת אזרחות זרה לישראלים ואזרחות ישראלית לזרים - בחן לעומק את המגמות והמניעים להשגת אזרחות נוספת בקרב ישראלים.
ממצאי הסקר מעלים תוצאה מעט פרדוקסלית: דווקא ככל שהאנטישמיות מתחזקת מחוץ לישראל, כך גובר בקרב הישראלים הרצון להחזיק גם באזרחות נוספת.
יותר משליש מהמשיבים הודו כי העלייה באנטישמיות בעולם מגבירה במידה רבה או רבה מאוד את הצורך בדרכון זר נוסף. כרבע נוסף אמרו כי תופעת האנטישמיות מגבירה את הצורך במידה בינונית, מעט פחות מחמישית טענו שבמידה נמוכה ורק מעט פחות מרבע טענו כי האנטישמיות כלל אינה משפיעה על הצורך.
התחושה הזו כמעט ואינה משתנה בהתאם למצב הכלכלי. בקרב בעלי הכנסה נמוכה, ממוצעת וגבוהה בישראל נרשם שיעור כמעט זהה: סביב 35% מהישראלים בכל רמות ההכנסה סבורים כי גל האנטישמיות מגביר באופן משמעותי את הצורך באזרחות נוספת.
הדמיון בין קבוצות ההכנסה חריג מאוד, שכן בשאלות נוספות שנבדקו בסקר, ובעיקר בנושאים כלכליים כמו יוקר המחיה, ניכרו פערים ברורים בין בעלי הכנסות שונות. לעומת זאת, כאשר מדובר באנטישמיות, הפערים הללו כמעט נעלמים.
לדברי עו"ד פקס, ייתכן שהסיבה לכך היא שהאנטישמיות אינה נתפסת רק כאיום קונקרטי על יהודים החיים במדינה מסוימת, אלא מהווה חלק מתחושה רחבה יותר שהסביבה הבינלאומית נעשית פחות יציבה ופחות צפויה.
"יש כאן לכאורה סתירה", אומר פקס. "האנטישמיות שמדאיגה את הישראלים מתרחשת מחוץ לישראל, במקרים רבים דווקא במדינות שאזרחות זרה מאפשרת לחיות ולעבוד בהן. לכן, המסקנה המוטעית מהסקר עלולה להיות שהישראלים טוענים שהם רוצים לעבור לגור באירופה או בארה"ב בגלל עליית האנטישמיות. המנגנון שפועל פה הוא ככל הנראה שונה לחלוטין".
לדבריו, עוינות גוברת כלפי יהודים וכלפי ישראל עלולה להתפרש כחלק מסביבה עולמית משתנה, שבה גם מעמדה הבינלאומי של ישראל, התמיכה בה ויכולתה להתמודד לאורך זמן עם האתגרים האזוריים נתפסים כפחות מובנים מאליהם.
"ידוע כי במצב של חוסר ודאות אנשים מנסים להרחיב את רשתות הביטחון שלהם", אומר פקס. "במצב כזה קיימת נטייה לגוון את האופציות הנתונות לבחירה, תוך הפחתת התלות באפשרות אחת. אזרחות נוספת יכולה לבטא בדיוק את הדבר הזה. היא לא מחייבת אדם לעבור למדינה אחרת, אבל היא מעניקה לו ולילדיו זכויות ואפשרויות שבהן יוכלו להשתמש אם המציאות בעתיד תשתנה.
"כמו כן, דרכון זר מאפשר לישראלים לטייל בעולם כאזרחי מדינה אחרת, נייטרלית יותר מאשר ישראל. במדינות רבות יותר נוח לבצע צ'ק אין במלון ללא החובה להציג דרכון ישראלי".
לדברי עו"ד פקס, ישראלים רבים המגיעים למשרדו בוחנים זכאות לאזרחות נוספת לא כחלק מתוכנית ממשית לעזוב את הארץ. פעמים רבות מדובר פשוט ברצון להקל על כניסה וטיול באירופה או מדינות בהן קשה או אין אפשרות לבקר כישראלים, או להשאיר את הדלת פתוחה: לזכות באפשרות עתידית לעבוד, ללמוד או להתגורר במדינה נוספת, ולעיתים במרחב של מספר מדינות, גם אם כרגע אין כל כוונה לעשות באפשרות הזו כל שימוש.
לדבריו, זהו הסבר הרבה יותר הגיוני לפרדוקס לכאורה העולה מהסקר. העלייה באנטישמיות בעולם לא הופכת אותו בעיני הישראלים ליותר בטוח. אבל הגאות בה מחזקת אצל רבים את התחושה שהעולם נעשה פחות צפוי, ולכן כדאי לצבור ביד כמה שיותר קלפים.
