אחד השקיע, השני שמע על התשואה, השלישי כבר "נכנס מזמן", והרביעי לא רוצה להיות היחיד שנשאר בחוץ. ככה תופעת העדר עובדת: במקום לבדוק אם ההשקעה טובה, בודקים כמה אנשים כבר השקיעו • יועץ הנדל"ן יעקב רייניץ עם השאלות שצריך לשאול, כדי שזה לא ייגמר בבכי
הוא יוצא ממשרד יועץ המשכנתאות מחויך. סוף כל סוף אישרו לו בבנק את ההלוואה. היו כמה הלכים בירוקרטיים מתישים, כמה מסמכים רשמיים, כמה טלפונים מעצבנים, אבל בסוף זה עבר.
מיליון שקל בדרך.
בראש הוא כבר עושה את החשבון: המשכנתא עולה לו בערך 4.5% בשנה; ההשקעה מעבר לים, אליה הוא מעביר את הכסף - מבטיחה, לפחות לפי מה שסיפרו לו, תשואה של 10% עד 15%. כסף שעולה 4.5% אמור להכניס 10% עד 15%. ההפרש? נשמע כמו כסף קל.
הוא יוצא מהפגישה בתחושה שעשה מהלך גאוני, וכבר מתחיל לחשב איפה ישקיע את הכסף הגדול שיזרום לחשבון הבנק שלו.
רק יש שאלה אחת קטנה ושולית שהוא לא שאל את עצמו: מה קורה אם משהו משתבש?
ובכן, הרבה.
•
כי כשמציגים למשקיע תשואה דו-ספרתית, קל מאוד להתחבר לאחוזים ולשכוח לבדוק מה מסתתר מאחוריהם. על שם מי רשום הנכס? מי באמת מחזיק בחברה? איזה נכס נקנה, ובאיזה אזור? איך הוא ממומן, במשכנתא או בהלוואת גישור? כמה עולה המימון לאורך כל התקופה? מי משלם את הוצאות התחזוקה, הניהול והמיסוי? ובעיקר: האם מדובר בתשואה אמיתית על השקעה, או במספר שיווקי שנשמע טוב בהבטחות?
השאלות האלה לא נולדו עכשיו. הן היו צריכות להישאל לפני שהכסף יצא מהחשבון. אלא שבתקופה שבה השקעה מסוימת הופכת ללהיט, השאלות בדרך כלל מתחילות להפריע…
אחד השקיע, השני שמע על התשואה, השלישי כבר "נכנס מזמן", והרביעי לא רוצה להיות היחיד שנשאר בחוץ. ככה תופעת העדר עובדת: במקום לבדוק אם ההשקעה טובה, בודקים כמה אנשים כבר השקיעו.
וזה בדיוק מה שמתגלה עכשיו סביב השקעה מעבר לים שהפכה בשנים האחרונות ללהיט בקרב משקיעים. סכום כניסה נמוך יחסית, הבטחות לתשואות גבוהות מאוד, וכסף שכביכול עובד בשבילכם הרחק מכאן.
הרבה מהמשקיעים בכלל לא רצו להשקיע בארץ. השוק המקומי בירידה. לא שווה. התשואות נמוכות. אז הם פנו להבטחות מעבר לים, ורק שם התברר להם עד כמה צריך לכוון בכוונה בברכת האורח: 'שיהיו נכסינו קרובים לעיר'.
חלק מהמשקיעים, כנהוג במחוזותינו, אפילו הגדילו את המינוף: מישכנו נכסים קיימים, חלקם כאלה שנקנו בדמם של ההורים, לקחו כסף מהבנק והעבירו אותו להשקעה. רק שיש הבדל קטן וקריטי בין תשואה ש"מבטיחים" לכם, לבין רווח אמיתי בחשבון הבנק.
כשהכול עובד, השאלות האלה נראות מיותרות. כשהעסקה מתחילה להסתבך, הן הופכות להיות הדבר היחיד שמעניין את המשקיע.
ואז, באיחור אופנתי, מגיעות השאלות.
עכשיו אותן שאלות בדיוק, רק בטון אחר: כמה שווה הנכס באמת? כמה כבר עלתה ההשקעה עד עכשיו? האם היא בכלל מניבה את מה שהובטח? ומה יקרה אם צריך לחכות עוד שנה, ועוד שנה, עד שהעסקה תבשיל? אלה שאלות מצוינות.
חבל רק שהן נשאלות אחרי שהכסף כבר בפנים.
•
וזו לא ביקורת על השקעה מעבר לים, וגם לא טענה שכל מי ששיווק את העסקאות האלה מכר חלום. בהחלט יכולות להיות השקעות מצוינות מעבר לים, בדיוק כפי שיכולות להיות השקעות מצוינות בישראל.
העניין הוא אחר: השקעה צריכה להתאים למשקיע, ולא רק להיראות טוב במצגת. מה שמתאים לאדם עם הון פנוי ויכולת לספוג הפסד, לא בהכרח מתאים למשפחה שלקחה מיליון שקל במשכנתא כדי לממן את ההשקעה.
וכאן נכנסת השאלה החשובה שכבר התרענו עליה לא מעט בעבר: מה יקרה אם משהו ישתבש? אם אין לכם תשובה ברורה לשאלות האלה לפני ההשקעה, כנראה שעדיין לא הבנתם את הסיכון שאתם לוקחים.
ייעוץ מקצועי לא נועד בהכרח להגיד לכם "אל תשקיעו". הוא יגיד בדיוק להפך: תשקיעו, אבל לפני שאתם מעבירים את הכסף, בואו נבדוק בדיוק לאן הוא הולך.
• יעקב רייניץ הוא יועץ נדל"ן ומרצה. לקביעת פגישת ייעוץ - לחצו כאן
