הבנות החרדיות מובילות על בנות החינוך הממלכתי: תוצאות נתוני פיז"ה נחשפו

נתוני מבחן פיז"ה הבין-לאומי 2025 שהתפרסמו היום (שלישי) קריסה גדולה במערכת החינוך בשנים האחרונות, כאשר הדוח מתאר את ישראל כאחת המדינות עם הירידה הכי חדה וכוללת בין השנים 2022 ל-2025.

בשלושת תחומי האוריינות שנבדקו - קריאה, מתמטיקה ומדעים - ירדו הציונים של תלמידים בני 14 בכיתות ט' ו-י', לרמות הנמוכות ביותר שנמדדו בישראל מאז הצטרפותה למחקר.

הנפילה בהישגים ריסקה את מעמדה הבינלאומי של ישראל: ביחס למדינות הOECD בפרט, ישראל ירדה בתחום הקריאה ב-5 מקומות למקום ה-31 מתוך 38; במדעים ירדה ב-2 מקומות למקום ה-33 מתוך 38 ובמתמטיקה נצפתה ירידה של מקום אחד למקום ה-33 מתוך 38.

הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקריאה: הציון הישראלי נפל מ-474 נקודות ב-2022 ל-436 בלבד ב-2025, פער של 38 נקודות בתוך מחזור אחד. מדובר בירידה חריגה גם בהשוואה בינלאומית: מאז שנת 2000 נרשמו במדינות ה-OECD רק ארבעה מקרים של נפילה בת 35 נקודות ומעלה בקריאה בין שני מחזורי פיז"ה.

גם בשני התחומים האחרים נרשמה נסיגה משמעותית: במתמטיקה ירד הציון מ-458 ל-433 נקודות, ובמדעים מ-465 ל-442 נקודות.

מאחורי הממוצעים מסתתר נתון משמעותי נוסף: שיעור גדול מתלמידי ישראל אינו מגיע לרמת הבסיס שנקבעה במבחן. במתמטיקה מדובר ב-46% מהתלמידים, בקריאה ב-41% ובמדעים ב-40%.

במקביל נשחק גם הקצה העליון של טבלת ההישגים: שיעור המצטיינים בקריאה נחתך מ-11% ל-5%, ובמתמטיקה עומד שיעורם על 5% לעומת 8% בממוצע ה-OECD, בעוד שבמדעים רק 4% מהתלמידים בישראל מוגדרים מצטיינים לעומת 7% במדינות הארגון.

כתוצאה מכך הצטמצמו אמנם הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים, אך הסיבה לכך אינה התקדמות של המתקשים. ההישגים בחלק העליון ירדו באופן חד יותר, ולמרות הצמצום ישראל עדיין מדורגת שלישית בעולם בגודל הפער בין העשירון העליון לתחתון בקריאה ובמדעים ושמינית במתמטיקה.

לצד הציונים, תשובות התלמידים מציגות תמונה מורכבת של שגרת הלימודים: 37% מהתלמידים בישראל דיווחו שהחסירו לפחות יום לימודים מלא במהלך השבועיים שקדמו למבחן, לעומת 22% בממוצע ה-OECD.

כ-45% דיווחו שהחסירו שיעורים בודדים, לעומת 24% במדינות הארגון, ו-63% דיווחו על איחורים לעומת 50% ב-OECD.

בנוסף, 37% מהתלמידים בישראל אמרו כי מבחינתם בית הספר הוא "בזבוז זמן", לעומת 24% בממוצע הארגון.

המצב בתוך הכיתות עולה גם הוא מהתשובות: 35% מהתלמידים דיווחו על רעש ובלגן המפריעים לשיעורים, ו-30% אמרו כי תנאי המשמעת מקשים עליהם להתרכז ולעבוד.

גם במהלך המבחן עצמו ניכרו סימנים לקושי בהתמדה: 19.7% מהתשובות של תלמידי ישראל בתחום הקריאה הוגדרו חפוזות - תשובות שניתנו במהירות והיו שגויות - לעומת 8.9% בממוצע, ובמדד זה דורגה ישראל במקום השביעי מתוך 83.

תקועים עמוק במסכים

התוצאה העגומה בולטת במיוחד מול נתוני השימוש במסכים: תלמיד ישראלי שוהה בממוצע 7 שעות ביום חול במרחב הדיגיטלי – לעומת 6.3 שעות ב-OECD. מתוכן, רק 2.7 שעות מוקדשות ללמידה – 38% מכלל זמן המסך, לעומת 47% ב-OECD. בעוד 4.3 שעות מבוזבזות על רשתות חברתיות, משחקי וידאו, יצירת תוכן ותקשורת עם חברים – לעומת 3.4 שעות במדינות המפותחות.

השימוש ב-AI הפך לשגרתי בקרב בני הנוער: 52% מדוברי העברית ו-39% מדוברי הערבית משתמשים בבינה מלאכותית לפחות פעם בשבוע לצורכי לימודים, ו-37% מדוברי העברית – לעומת 29% מדוברי הערבית, נעזרים בה לכתיבת טיוטות למשימות. המחקר מצא כי לאחר נטרול רקע חברתי-כלכלי, קיים קשר סטטיסטי בין שימוש תכוף ב-AI לבין ציונים גבוהים יותר. אם כי אין בכך הוכחה לקשר סיבתי.

מנגד, הטכנולוגיה מייצרת פגיעה בריכוז: שליש מתלמידי ישראל מדווחים כי דעתם מוסחת על ידי מכשירים דיגיטליים ברוב שיעורי המדעים או בכולם, 34% מדוברי העברית ו-28% מדוברי הערבית, לעומת 28% ב-OECD. תלמידים שדיווחו על מוסחות זו השיגו בממוצע 22 נקודות פחות במדעים, גם לאחר נטרול הרקע הכלכלי.

נקודת חולשה נוספת עולה מתשובות מנהלי בתי הספר. לפי הדיווחים, 47% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שבהם מורים שאינם מתאימים או שאינם בעלי הכשרה מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה, לעומת 25% בממוצע ה-OECD.

הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בקרב מדינות הארגון בהיקף התופעה. בקרב תלמידים דוברי עברית השיעור גבוה עוד יותר ועומד על 60%, כאשר לצד זאת דיווחו המנהלים על אוטונומיה גבוהה יחסית בקבלת החלטות פדגוגיות ובהעסקת מורים.

הנתון החרדי שמפתיע

בתוך הירידה הכללית בולטות תוצאותיהן של הבנות בחינוך החרדי. בקריאה השיגו הבנות החרדיות ציונים גבוהים יותר מבנות דוברות עברית בחינוך הממלכתי בפער של 38 נקודות, במתמטיקה הישגיהן דומים, ובמדעים נמחק לחלוטין היתרון שהיה בעבר לבנות הממלכתי.

שינוי זה אינו נובע מזינוק בהישגי התלמידות החרדיות, אלא כתוצאה ישירה מהירידה החדה של בנות הממלכתי.

יש לציין כי נתוני המגזר החרדי תקפים לבנות בלבד, שכן שיעור ההשתתפות של בנים חרדים - הלומדים בישיבות קטנות, היה נמוך מכדי לייצר מדגם תקף.

במחקר פיזה 2025 השתתפו מעל 760 אלף תלמידים מ-91 מדינות. בישראל נבחנו 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר. מתוכם 5,775 דוברי עברית ו-1,555 דוברי ערבית בשיעור התייצבות של 85%.

המבחנים נערכו בחודשים מרץ-אפריל 2025, בעיצומה של מלחמה רב-זירתית. עם זאת, הדגימה החריגה מראש בתי ספר שפונו בדרום ובצפון וביישובי קו העימות, ולמנהלים ניתנה סמכות להחריג תלמידים שנפגעו ישירות מאירועי המלחמה.

אף שיש להביא בחשבון את המצב הביטחוני החריג, הדוח אינו מייחס את הנפילה למלחמה בלבד, בייחוד לאור עומק הצניחה החריג בהשוואה לכלל מדינות העולם.