החלטה תקדמית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, סוללת את המעבר של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד לעוצמה יהודית.
יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קבע היום (חמישי) בחוות דעת כי חבר כנסת שהודיע על כוונתו להתמודד מטעם מפלגה אחרת, לא ייחשב כמי שפרש מסיעתו ולא יידרש להתפטר מהכנסת - וזאת בתנאי שסיעתו המקורית אישרה זאת במפורש בכתב במהלך 90 הימים שקודמים לבחירות, וכי הוא מוסיף להכפיף את עצמו למשמעת הסיעתית.
הפסיקה נשענת על פרשנות לסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.
לפי סעיף זה, נבחר ציבור שפרש מסיעתו ולא הגיש את התפטרותו מכהונתו בסמוך למועד הפרישה, מנוע מלהתמודד בבחירות העוקבות במסגרת רשימת מועמדים של מפלגה הקיימת ומיוצגת בכנסת הנוכחית.
הסוגיה הובאה לפתחו של יו"ר הוועדה בעקבות פנייתו של ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן, שהודיע כבר בחודש מאי לראשי מפלגתו כי לא ישתלב ברשימתה לבחירות הבאות.
בין הצדדים הושגה הסכמה כי גינזבורג יוסיף לפעול לפי עמדת הסיעה והיא מצידה לא תדרוש להכריז עליו כפורש.
בהמשך, ב-9 באוגוסט, פרסם ח"כ גינזבורג פומבית כי בכוונתו להתמודד במפלגתם של בנט ולפיד. על מנת להבהיר את מעמדו המשפטי מבעוד מועד וטרם הגשת הרשימות, פנה ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לקבלת חוות דעת מוקדמת בשאלה האם חלה עליו חובת התפטרות.
בניתוחו המשפטי, ציין השופט סולברג כי תכליתו של הסדר הפרישה היא לטפל במקרים שבהם נוצר ניתוק בפועל בין חבר הכנסת לסיעתו, וכי הצהרה פומבית על ריצה במפלגה חלופית מהווה לרוב עדות לנתק כזה.
עם זאת, הדגיש השופט כי מנגנון הפרישה מיועד להסדיר את מערכת היחסים הפנימית בין הסיעה לחבר הכנסת. לפיכך, כאשר הסיעה מעניקה את הסכמתה המפורשת בכתב בפרק הזמן של 90 הימים שלפני הבחירות, וחבר הכנסת שומר על המשמעת הסיעתית, אין לראות בעצם ההודעה משום פרישה.
בהתאם לקביעה זו, סיכם יו"ר הוועדה את חוות דעתו וקבע כי ח"כ גינזבורג אינו מוגדר כפורש.
חוות הדעת של השופט תונח לפני מליאת ועדת הבחירות המרכזית, והיא תקבע מה עמדתה בעניין.
