מנתוני סקר שביצע האסטרטג והסוקר שלמה פילבר, ופורסם הערב (שלישי) בערוץ 14, עולה כי גוש הימין מקבל 63 מנדטים, לעומת גוש השמאל שמקבל 47 מנדטים בלבד. המפלגות הערביות מקבלות 10 מנדטים במצטבר.
במפת המנדטים, מפלגת הליכוד ממשיכה להוביל בבטחה כמפלגה הגדולה ביותר במערכת הפוליטית עם 32 מנדטים, בעוד מפלגת השמאל 'ישר' במקום השני עם 24 מנדטים.
ש"ס מקבלת 10 מנדטים, ו"הדמוקרטים" של יאיר גולן 9 מנדטים. עוצמה יהודית ויהדות התורה - שעולה במנדט - מקבלות 8 מנדטים כל אחת.
מפלגת ישראל ביתנו - 7 מנדטים, ומפלגת ביחד עולה במנדט מהסקר הקודם ומקבלת 7 מנדטים.
הציונות הדתית - שמאבדת מנדט, רע"ם - שמאבדת מנדט, וחד"ש-תע"ל-בל"ד מקבלות 5 מנדטים כל אחת.
מתחת לאחוז החסימה נותרו עופר וינטר עם 2.1%, מפלגת זהות בראשות משה פייגלין עם 1.7%, בית ציוני מילואימניקים בראשות טרופר והנדל עם 1.4%, כחול לבן עם 1% וגלעד ארדן עם 0.2%.
בשאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה, מציג בנימין נתניהו יתרון משמעותי על פני שאר המועמדים עם 52% תמיכה, לעומת 36% בלבד לגדי איזנקוט, 7% לנפתלי בנט ו-5% לאביגדור ליברמן.
בשאלה ישירה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לגדי איזנקוט, נתניהו גובר בבטחה עם 56% מול 44% לאיזנקוט.
רסיסי המפלגות, בן גביר ואבטחה
בנוסף בוצעה סדרת סקרים על איראן, אבטחת גדי איזנקוט, עתידן של רסיסי המפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה והתנהלות השר איתמר בן גביר.
בשאלה "האם לדעתכם ראש הממשלה נתניהו פועל נכון כדי להרחיק את האיום הטורקי שמתפתח בסוריה?", השיבו 53% בחיוב, לעומת 33% שסברו כי אינו פועל נכון. 14% השיבו שאין להם עמדה.
הנשאלים התבקשו גם להעריך מה עמד מאחורי החלטת הקבינט לתקוף בסוריה. 50% סברו כי מדובר בשיקולים מבצעיים, לעומת 42% שייחסו את ההחלטה לשיקולים פוליטיים. 8% לא הביעו עמדה.
פער גדול יותר נרשם בשאלה כיצד צריכה ישראל להתמודד עם איום העפיפונים והרחפנים מעזה. 74% מהנשאלים השיבו כי ישראל צריכה לתקוף בעוצמה את חמאס, בעוד 23% העדיפו פעולה מדינית שתביא להפסקת האיום. 3% בלבד לא הביעו עמדה.
הסקר בחן גם את תוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ להטיל מצור כלכלי חונק על איראן. 42% מהנשאלים מעריכים כי התוכנית תצליח, לעומת 30% שסבורים שהיא תיכשל. שיעור משמעותי של 28% השיבו שאינם יודעים.
שתי שאלות הוקדשו לסוגיית אבטחתו של גדי איזנקוט. כשנשאלו מה לדעתם עמד מאחורי הבקשה מהשב"כ לאבטח אותו, 60% השיבו כי מדובר בשיקולי ביטחון אישי אמיתיים. מנגד, 29% סברו שהמניע היה נראות לצורך קמפיין הבחירות, ו־11% השיבו שאינם יודעים.
בשאלה האם ראש השב"כ צדק בהחלטתו שלא לאבטח בשלב זה את איזנקוט, 56% קבעו כי טעה, לעומת 28% שסברו כי צדק. 16% לא הביעו עמדה.
הסקרים עסקו גם במפלגות הקטנות שלפי רוב הסקרים אינן עוברות בשלב זה את אחוז החסימה. 45% מהנשאלים סברו כי עליהן להתאחד, בעוד 42% השיבו שעליהן לפרוש מהמרוץ. 9% חושבים שעליהן להתמודד עד הסוף ו-4% לא הביעו עמדה.
כאשר נשאלו מי צריך לעמוד בראש מפלגה אחת, במקרה שבו ניתן יהיה להקים רק רשימה אחת שתעבור את אחוז החסימה, חילי טרופר הגיע למקום הראשון עם 30%. אחריו עופר וינטר עם 17%, משה פייגלין עם 9%, בני גנץ וגלעד ארדן עם 8% כל אחד. 22% השיבו "אף אחד מהם", ו־6% לא ידעו להשיב.
נתון בולט נוסף נרשם בשאלה שעסקה בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הנשאלים התבקשו להשיב האם התנהלותו בסוגיות ביטחוניות ומדיניות תורמת למעמדה של ישראל בעולם או פוגעת בו. 66% השיבו כי היא פוגעת במעמדה של ישראל, לעומת 19% שסברו שהיא תורמת. 10% השיבו כי אינה משפיעה, ו־5% לא הביעו עמדה.
הסקר שבוצע באמצעות חברת NEXT DATA בהשתתפות 486 בוגרים מכלל האוכלוסייה נערך היום 24 באוגוסט 2026 ניתוח הנתונים: שלמה פילבר.
