הגיעה הודעה מלחיצה מרשות המסים? מתקפת פישינג מנסה להפיל ישראלים בפח

שטעטל
6 באוגוסט 2026   
אילוסטרציה
צילום: 
נתי שוחט, פלאש90

בימים האחרונים מופץ קמפיין פישינג חדש ומתוחכם המתחזה לרשות המיסים, במטרה לגרום לאזרחים להוריד קובץ זדוני או למסור מידע אישי.

ההודעה, שנשלחת בדואר אלקטרוני, מנוסחת כהודעה רשמית לכאורה על פתיחת חקירה בחשד לעבירות מס, ומפעילה לחץ על הנמען באמצעות איום בהליך פלילי, אם לא יפעל בתוך 72 שעות.

במייל נכתב, כי נפתחה נגד הנמען חקירה בגין העלמת הכנסות וביצוע פעולות מלאכותיות להשגת יתרון מס, תוך דרישה 'להוריד את דוח החקירה' באמצעות קישור המצורף למייל,  כאשר מצוין כי ההורדה מתאימה למחשב Windows בלבד. לפי מומחי אבטחה, מדובר באחד הסימנים המרכזיים לניסיון להחדיר קובץ זדוני למחשב הקורבן.

ההודעה אף נחתמת כביכול על ידי 'מנהל תחום אכיפה וחקירות ברשות המיסים'.

אלא שמבדיקה שערכה חברת הסייבר הישראלית BrandShield עולה כי מדובר בניסיון התחזות הכולל שורה ארוכה של סימני אזהרה ברורים.

בין היתר, ההודעה כלל אינה נשלחת משרתי הממשלה אלא מכתובת דוא"ל זרה, בעוד שהכתובת המוצגת בגוף ההודעה כוללת דומיין מתחזה שאינו שייך למדינת ישראל.

בנוסף, התאריכים מנוסחים בפורמט שאינו מקובל בישראל, מספר הפקס המופיע אינו תקין, הניסוח כולל שגיאות וסגנון חריג, והדרישה להוריד קובץ תוך מגבלת זמן - ובמיוחד ההדגשה כי ניתן לעשות זאת רק ממחשב Windows- היא מאפיין מוכר של מתקפות פישינג שמטרתן להחדיר נוזקות למחשב הקורבן.

גם אופן הפנייה חריג: ברשות המיסים לא מודיעים על פתיחת חקירה באמצעות הודעת דוא"ל מהסוג הזה, ובוודאי שאינם דורשים מהאזרח להוריד קבצים באמצעות קישור שנשלח במייל.

במקרים רשמיים נשלחת בדרך כלל הודעה כי ממתין מסמך באזור האישי באתר הממשלתי, והכניסה מתבצעת אך ורק דרך אתר הממשלה או באמצעות ההזדהות הממשלתית.

יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר ברנדשילד, אומר כי מדובר בדוגמה קלאסית לשינוי שעברו מתקפות הפישינג בשנים האחרונות.

"התוקפים כבר לא מסתפקים בהודעות רצופות שגיאות שקל לזהות. כיום הם בונים תרחישים אמינים, משתמשים בשפה רשמית, במספרי תיקים, בתאריכים ובאיומים משפטיים כדי לגרום לאנשים לפעול מתוך לחץ. המטרה היא לעקוף את שיקול הדעת של הקורבן באמצעות תחושת דחיפות".

לדבריו, "כמעט כל ניסיון פישינג מוצלח נשען על שלושה מרכיבים: סמכות, הפחדה ודחיפות. כשמופיעים יחד איום בחקירה, דרישה לבצע פעולה בתוך זמן קצר וקישור להורדת קובץ - צריך לעצור מיד ולא ללחוץ".

קרן מוסיף כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בהיקף ההתחזויות לגופים ממשלתיים ולמותגים מוכרים, כאשר כלי בינה מלאכותית מאפשרים לעבריינים לייצר הודעות משכנעות יותר, במהירות ובעלות נמוכה.

לדבריו, "הבינה המלאכותית לא המציאה את הפישינג, אבל היא הפכה אותו לזול, מהיר ומשכנע יותר. היום כל תוקף יכול לייצר בתוך דקות הודעות שנראות מקצועיות לחלוטין, ולכן המשתמשים חייבים להפסיק להסתמך רק על איכות הניסוח".

לדברי מומחי הסייבר, ישנם מספר סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה בכל הודעה מסוג זה:

  • כתובת השולח אינה מסתיימת בדומיין הרשמי של הממשלה (gov.il).
  • מופעל לחץ לפעול במהירות באמצעות איום בקנסות או בהליך פלילי.
  • ההודעה דורשת הורדת קובץ או פתיחת קישור.
  • קיימים פרטים לא עקביים כמו תאריך בפורמט חריג, מספרי טלפון או פקס שאינם תקינים או ניסוחים שאינם אופייניים לגוף ממשלתי.
  • מופיעה הנחיה חריגה כמו Windows בלבד, המעידה לעיתים על ניסיון להפיץ קובץ זדוני.

קרן: "אם מתקבלת הודעה שנראית כאילו נשלחה מרשות ממשלתית, לעולם אל תיכנסו דרך הקישור שבהודעה. פתחו בעצמכם את הדפדפן, הקלידו את כתובת האתר הרשמית והיכנסו לאזור האישי. כלל האצבע פשוט: אם ההודעה מנסה להלחיץ אתכם לפעול מיד - יש סיכוי גבוה שמישהו מנסה להונות אתכם".