50 שנה למבצע אנטבה: ארכיון המדינה חשף הבוקר (שישי) אלפי עמודי פרוטוקולים, תמלילי שיחות ומסמכים, המאפשרים לראשונה לעקוב כמעט שעה אחר שעה אחר תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למבצע החילוץ הנועז באוגנדה.
לצד המסמכים החדשים שנחשפים לראשונה, מפרסם ארכיון המדינה את כלל התיקים הנוגעים למבצע אנטבה - שחלקם נחשף בעבר - ובכך מגיש לציבור את התמונה המלאה על התנהלות הממשלה באותם ימים.
העיון בפרוטוקולים שבאוסף שופך אור על הלבטים והחששות, על התרחישים השונים שנבחנו ועל תהליך קבלת ההחלטות המייסר, שהוביל בסופו למבצע שטלטל את העולם.
אחד הגילויים המרכזיים הוא היקף ההתייעצויות החריג שניהלה ההנהגה הישראלית. במהלך שבוע החטיפה התקיימו 18 ישיבות של הצוות המיוחד המצומצם שהקים רבין לניהול המשבר. בנוסף נערכו ישיבות של ועדת השרים לענייני ביטחון, ישיבות ממשלה, דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתייעצויות ביטחוניות שוטפות.
באוסף גם רישום שיחה גלויית לב של ראש הממשלה עם עורכי העיתונים, בה ביקש את שיתוף הפעולה שלהם למניעת פרסום פרטים שיסכנו את חיי החטופים.
הסוף ידוע: שבוע בלבד לאחר חטיפת המטוס, ב-4 ביולי לפנות בוקר, פרצו כוחות צה"ל לטרמינל באנטבה, ושחררו את בני הערובה הישראלים והטייסים הצרפתיים שהוטסו חזרה לישראל.
ארבעה נהרגו במהלך המבצע, בהם מפקד סיירת מטכ"ל, סגן אלוף יונתן נתניהו הי"ד.
"לפני שאנחנו ממשיכים, יש לי הודעה" - קטע ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל את ישיבת הממשלה, וסיפר כי הקשר עם מטוס 'אייר פראנס', שיצא מישראל בדרכו לפריז, אבד לאחר נחיתת ביניים באתונה. "כנראה שהמטוס נחטף".
במהלך הישיבה עודכן ראש הממשלה שהמטוס נחת בבנגזי שבלוב, אולם בשלב ההוא לא היה ברור האם לוב היא היעד, מי הם החוטפים ומה הן כוונותיהם.
אלי מזרחי, ראש לשכתו של רבין, המליץ שהשרים יעדכנו את מזכיר הממשלה לגבי מעשיהם בהמשך היום. רבין השיב: "אין כל צורך בכך. הכוונה שלי היא להעמיד את ממשלת צרפת כגורם אחראי לגורל הישראלים הטסים במטוס אייר פרנס ולא לשחרר את ממשלת צרפת מאחריות זאת".
בדיונים האינטנסיביים שקיימה הממשלה מאז החטיפה, ובהתכתבות עם הרשויות בצרפת הודגשה שוב ושוב אחריותה של ממשלת צרפת, אך כעבור יומיים הופרדו שאר החטופים מבני הערובה הישראליים ולאחר יום נוסף שוחררו.
אז חלחלה ההבנה שאפשרויות נוספות לפתרון, שנבחנו כבר בתחילת המשבר, צריכות להיבחן עתה ביתר שאת. לשם כך היה על ישראל להרוויח זמן ולדחות את האולטימטום ככל האפשר.
ביום רביעי, 1 ביולי, נאלצה ממשלת ישראל, שנקטה עד אז את העיקרון שלא מנהלים משא ומתן עם מחבלים, להודיע על נכונותה להיכנס למשא ומתן על שחרור החטופים. משא ומתן התקיים כמעט עד לרגע האחרון, גם כאשר פעולה צבאית לשחרור החטופים נחשבה כאפשרית ועמדה לצאת לדרכה.
עוד עולה מהפרוטוקולים כי גם ב-1 ביולי העריך הרמטכ"ל שצה"ל עדיין אינו בנוי למבצע כה מורכב באנטבה.
רבין, מצידו, המשיך להעניק עדיפות למאמצי המשא ומתן. ב-2 ביולי אמר כי אף שהוא תומך בהכנות המבצעיות, יש לראות בהן מהלך משני ביחס למאמץ המרכזי להגיע להסדר שיביא לשחרור החטופים.
המסמכים מפריכים במידה רבה את הטענה כי המשא ומתן נועד מלכתחילה להונות את החוטפים. מהדיונים עולה כי הממשלה שקלה ברצינות גם אפשרות של שחרור אסירים במסגרת עסקה, ורק כאשר התגבשה תוכנית צבאית שנראתה ישימה החל המעבר למהלך שבו המשא ומתן שימש גם לשמירת גורם ההפתעה.
בישיבת הממשלה המכרעת, שר הביטחון שמעון פרס הגדיר את הפעולה כ"מבצע שצה"ל לא התנסה בשכמותו" ואף כ"ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מחוץ לגבולות המזרח התיכון". רבין הזהיר את השרים לפני ההחלטה כי "הממשלה צריכה לדעת שהיא מחליטה על מבצע עם מספר ניכר של נפגעים". הוא הדגיש כי גם החלטה שלא לצאת למבצע היא לגיטימית, אך המליץ לאשר את הפעולה.
ההצבעה התקיימה, והממשלה אישרה פה אחד את המבצע. שעות לאחר מכן המריאו הכוחות לאוגנדה, וב-4 ביולי 1976 נרשמה אחת הפעולות הנועזות והמוצלחות בתולדות ישראל.
לראשונה, חושף ארכיון המדינה גם הקלטת קול של 26 שיחות טלפון שקיים אלי מזרחי עם ראש הממשלה, מנכ"ל משרד החוץ ואחרים במהלך אותו שבוע; תמלילים של חמש שיחות טלפון שקיים אל"מ ברוך בר-לב (בורקה), ששימש כמה שנים קודם לכן כנספח צה"ל ומשרד הביטחון באוגנדה, עם שליט אוגנדה דאז, אידי אמין, בניסיון לרתום את הקשר שנרקם ביניהם לפתרון המשבר:
השיחה השנייה בין ברוך בר-לב לאידי אמין, 30/6/1976 בשעה 23:05
באוסף גם ריאיון עם יצחק דוד, אחד מבני הערובה שנפצע במהלך פעולת החילוץ.
דוד היה ניצול שואה, שההפרדה בין הישראלים לשאר בני הערובה העלתה בו זיכרונות קשים. בשונה מרוב הפריטים שבאוסף, שמטבע הדברים משקפים את מה שקרה במדינת ישראל ובעיקר בחדרי הדיונים של מקבלי ההחלטות, מאפשר הריאיון הצצה לנקודת מבטם של החטופים על אירועי אותו שבוע.
ההתכתבות שבתיקי משרד החוץ עם ממשלת צרפת והמדינות האחרות, שאזרחיהן נחטפו ועם אלו שנדרשו לשחרר עצירים - משלימה את התמונה העולה מן הפרוטוקולים ומאפשרת הבנה טובה יותר של מה שנאמר או נרמז בין השורות במהלך הישיבות.
בתיקים ניתן למצוא גם התכתבות על הדיונים במועצת הביטחון בעקבות המבצע.
עוד חושף ארכיון המדינה את תיקי לשכת ראש הממשלה דאז המכילים מאות מכתבים ממנהיגים ואנשים פרטיים מכל העולם בעקבות הצלחת המבצע. האוסף כולל גם תצלומים שזה עתה פקעו זכויות היוצרים על השימוש בהם, תיקים על הפקת סרטים על מבצע אנטבה ותיקים מאוחרים על הנצחתו של סא"ל יוני נתניהו הי"ד.
