
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ברוב של 65 חברי כנסת מול 47 מתנגדים.
לאחר האישור, תוחזר ההצעה לדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
יישום החוק יאפשר לממשלה למנות תובע כללי חדש, בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה הנוכחית גלי בהרב-מיארה.
סיעת ש״ס פרסמה הבוקר הודעה: "הלילה, בתמיכת ש״ס, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש. זהו צעד הכרחי לצמצום הכוח המופרז והדורסני שנטלו לעצמם היועמ״שית האנרכיסטית וחבריה במערכת המשפט.
"בשנים האחרונות הפך הייעוץ המשפטי לממשלה לגורם המסכל באופן שיטתי את החלטות הממשלה, ולמכונת רדיפה פוליטית אכזרית כלפי ציבורים שלמים. כשלונה המחפיר אתמול בבג״צ מוכיח עד כמה אסור להשאיר כוח כזה גדול בידי אדם אחד.
"ש״ס תמשיך לפעול בנחישות לריסון כוחה של מערכת המשפט ולהשבת המשילות לנבחרי הציבור".
ח"כ מאיר פרוש נאם הלילה במליאת הכנסת, בדיון הסוער על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
בדבריו הביע תמיכה נחרצת בהצעת החוק: "זהו אינו עניין טכני, אלא צורך דמוקרטי קיומי להבראת המערכת. המצב האומלל הזה שבו אדם אחד, פקיד ממונה שלא נבחר על ידי הציבור, מחזיק בכוח בלתי מוגבל – הוא מצב מעוות. לא ייתכן שגורם אחד גם יקבע לממשלה את מדיניותה, וגם יחזיק בשוט התביעה הפלילית מעל ראשיהם של נבחרי הציבור. ריכוז כוח מוחלט כזה משחית ומבטל את רצון העם.
"שמענו הבוקר את היועצת המשפטית המודחת, עורכת הדין מיארה, מתבכיינת בראש חוצות שפוגעים להם במגדל השן. היא זועקת חמס. למערכת המשפט ולגב' מיארה אני אומר מכאן: רק על עצמכם יש לכם לבכות. אתם במו ידיכם, ביהירות, בהתנשאות ובשכרון הכוח, החרבתם במו ידיכם כל חלקה טובה.
"השיא נחצה בהתערבות שלה לעיני כל במינוי ראש המוסד. ההתנהלות הנפשעת והמופקרת של עו"ד מיארה נגד מינוי לתפקיד ביטחוני כל כך רגיש, תוך ניסיון כוחני לסכל החלטות קריטיות לביטחון המדינה, הוכיחה שהמערכת הזו איבדה כל רסן. התנהלות מופקרת שכזו מחייב אותה להתפטר באופן מיידי, אך משלא עשתה זאת, חובתנו לבלום זאת בחקיקה.
"חברי הכנסת, אנחנו ניצבים ברגע מבחן. אני קורא לכם: אסור לנו למצמץ ואסור לנו להיכנע ללחצים. נבחרנו כדי למשול וכדי להחזיר את הכוח לעם, ואת החוק הזה עלינו להעביר בנחישות מלאה".
הוא הזכיר: "כאשר הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית, בימי הפורים, הזכרתי כאן כי במגילת אסתר כתוב 'אם החילות לנפול לפניו, נפול תיפול', והמשכתי - עוה"ד מיארה, 'נפול תיפלי'. המון ח"כים ענו לי אז 'אמן'. הפעם אסיים ואחזור על מה שאמרתי פה מוקדם יותר הלילה: לומדי התורה ינצחו, שלטון המשפט יקרוס!".
בהודעה הרשמית מטעם הכנסת נכתב על החוק: "מוצע לפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי".
לפי ההצעה, התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ויחזיק בכלל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי. מנגד, היועץ המשפטי לממשלה יחזיק ביתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ובראש פרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי.
בנוסף "מוצע להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכי כהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו, ואת מינוי המשנה שישמש כממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה".
לפי נוסח הצעת החוק, "היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין וייתן ייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת. עוד מוצע להסדיר את מעמדן של חוות הדעת המשפטיות, כך שככלל גורמי הרשות המבצעת יראו אותן כמשקפות את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך, היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין, ותהיה רשאית לפטור את כל גורמי הרשות המבצעת מחובה זו".
בכל הנוגע לייצוג בבתי המשפט, "מוצע להסדיר את ייצוג המדינה בערכאות ולקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת המדינה בהליכים לפני בית המשפט ויסייע בהגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה. בתוך כך, הסמכות לקביעת עמדת המדינה בהליכים משפטיים תהיה נתונה לממשלה, ובמקרים בהם היועץ יהיה סבור שלא ניתן להציג את עמדת המדינה שנקבעה, או שהשר הנוגע בדבר יהיה סבור כי עמדת המדינה לא תיוצג כראוי - הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי עמדת המדינה תוצג באמצעות עורך דין אחר".
במקביל, הצעת החוק מסדירה גם את תנאי מינויו וכהונתו של התובע הכללי. הוא ימונה על ידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים שתמליץ עליה ועדה ציבורית, לתקופת כהונה אחת בלבד שתימשך שש שנים. החוק מגדיר את התנאים לסיום כהונתו, העילות להעברתו מתפקידו או להשעייתו, ואת מינוי המשנה הבכיר כממלא מקומו. בנוסח החוק מודגש כי התובע הכללי יהיה עצמאי לחלוטין בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות מלבד מרותו של החוק.