בית המשפט העליון החמיר את עונשו של חמאד חמאדי, תושב נצרת שקיים קשר עם גורמים שפעלו מטעם המודיעין האיראני, הצית כלי רכב וסייע להסתננות לישראל מ-6 ל-7 שנות מאסר בפועל.
על פי כתב האישום שבו הודה, במהלך שנת 2023 עמד חמאדי בקשר עם תושב ג'נין שפעל מול גורמים הקשורים למודיעין האיראני.
במסגרת הקשר ביצע משימות שונות ובהן איסוף והסעת מסתננים שחצו את הגבול מירדן, בדיקת נקודות חדירה בגבול לצורך הסתננות לישראל, וביוני 2023 הצית יחד עם אדם אחר ארבעה כלי רכב ברחוב בחיפה שבו, לפי ידיעתם, התגוררו יהודים.
חמאדי תיעד את ההצתה והעביר את התיעוד למפעילו. בנוסף, חרף חשדו כי המשימות מבוצעות בהכוונה ובמימון איראניים וכי מפעילו קשור לארגון הג׳יהאד האסלאמי, המשיך לעמוד עמו בקשר ואף ביצע עבורו משימות נוספות.
במסגרת הערעור טענה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד מירי קולומבוס ורחלי זוארץ - לוי, כי העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי אינו משקף במידה מספקת את חומרת המעשים ואת הסיכון הטמון בקיום קשר עם גורמים הפועלים מטעם מדינת אויב.
הפרקליטות הדגישה, כי גם כאשר חלק מהמשימות שהוצעו לנאשם לא בוצעו, עצם המשך הקשר עם הגורם העוין לאחר שהתעורר חשד ממשי באשר לזהותו ולמטרותיו מהווה סכנה משמעותית לביטחון המדינה. עוד נטען כי קשרים מסוג זה נוטים להתפתח בהדרגה ממשימות הנחזות שוליות לכאורה ועד לביצוע פעולות חמורות הפוגעות בביטחון המדינה ובאזרחיה.
בנוסף הצביעה הפרקליטות על התופעה המתרחבת של גיוס אזרחים ישראלים על ידי גורמים איראניים לביצוע משימות שונות נגד מדינת ישראל, ועל הצורך בהחמרת הענישה לשם הרתעת הרבים.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי עבירת המגע עם סוכן חוץ היא מן העבירות החמורות שבחוק העונשין, בין היתר בשל פוטנציאל הנזק הטמון בה והסיכון הנשקף לביטחון המדינה.
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, הדגיש כי לעבירה זו ״שער כניסה״ רחב, וכי גם מגע שנראה בתחילתו מוגבל או שולי עלול להתפתח בהמשך לפעילות חמורה ומסוכנת. עוד נקבע כי יש לגדוע קשרים מסוג זה כבר בראשיתם, לפני שיבשילו לכדי פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
