אלפים ליוו הלילה את הבחור אברהם ישעיהו שפיגל ז"ל, תלמיד ישיבת תפרח בן ה-17, שגופתו אותרה אחרי 9 ימים בחוף הים מול הרצליה לאחר שטבע בחוף צאנז בנתניה ביום שישי שעבר.
מסע הלוויה, שיצא מבית המשפחה ברחוב הרב כהנמן בשכונת רמת שלמה בירושלים. נפתח באמירת פרקי תהילים.
ראשון המספידים היה האב השכול, הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש חבורת 'שפיגל' בשכונת בית ישראל בירושלים, שהצדיק עליו את הדין: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. כתוב שהקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, אבל מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? איך אפשר לשמוח? אבל אצל הקב"ה יש גם שמחה, אבל מצד שני יש גם 'במסתרים תבכה נפשי', ואצל הקב"ה זה לא סתירה.
"כולם אומרים לי שהוא קרבן ציבור, אני אומר שהוא פרה אדמה, הוא מטהר את כולם, הוא היה טוב לכולם. אנחנו לקינו בכפליים. אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משניים. כשאדם שאוהב אותך נותן לך מכה זה כואב הרבה יותר. הקב"ה נתן לנו משפחה יפה, הכל הלך כמו דבש, על מי מנוחות; לקבל כזאת מכה ועוד בכפול - זה אוי לנו כי לקינו בכפליים, ושהקב"ה ייתן לנו 'נחמו נחמו עמי' בכפליים".
בהמשך ביקש האב שיהא מליץ יושר עליו ועל האמא: "שנוכל לגדל את המשפחה לתפארת ולהחזיק את הישיבה. תהיה מליץ יושר על כל המתנדבים היקרים שטרחו לחפש אותך, אנשים השקיעו מאמצים בשביל למצוא אותך".
הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח ספד: "קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים. ארזים זה הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו שהיו שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו - הקב"ה שבר את הארזים בצורה לא טבעית.
"כל בני הישיבה מדוכדכים ורואים עליהם את האבלות. אברהם ישעיהו היה מיוחד בשמחת חיים - חיים של תורה, חיים של תפילה וחיים של אהבת חברים".
ראש הישיבה הזכיר את המצב הקשה של עולם התורה: "כולנו צריכים להתעורר על גזירת הגיוס. הדמעות שר' איסר זלמן ור' צבי פסח פראנק והרב מטשבין שהלכו אז לראש השלטון לתת פטור לבני הישיבות והם הצליחו - כנראה שאנחנו צריכים עוד זכויות שזה ימשיך הלאה".
הגאון רבי ישראל גנס, שלמד עם המנוח בחברותא, ציין את היותו בן עלייה.
המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל ספד ואמר: "אני אומר לך ר' שלמה, תמשיך בעבודת הקודש בישיבה למרות כל הקושי והצער".
הגאון רבי יהושע מישקובסקי, ראש ישיבת 'אמרי משה' שם למד אבי ז"ל בישיבה קטנה, ציטט את הפסוק בתהילים: "'בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו'. בשנה שעברה בזמן הזה שאלתי אותך: איפה אתה רוצה ללכת לישיבה גדולה? אמרת לי: אני רוצה ללכת לתפרח. שאלתי אותך למה, מה מיוחד בתפרח? ואתה אמרת לי: 'הרוצה להחכים ידרים', אני רוצה מקום שמנותק מעולם הזה, אני רוצה להתעלות.
"הוא היה מרומם בבחינת ויגבה ליבו בדרכי ה', הוא לא היה עוד בחור, הוא היה מרומם מעל כולם, במושגים שלו בידיעות ובשאיפות".
בתום מסע ההספדים יצאה הלוויה להר המנוחות, שם נטמן לצד אחיו יששכר דב ז"ל.
