אברך חרדי, אב לחמישה ילדים קטינים, ששניים מהם נכים, תבע מאשתו דמי 'מזונות' עבור ילדיו.
האברך טען, כי אם ילדיו משתכרת 15,000 ש"ח בחודש מעבודתה, בעוד הוא עצמו אברך כולל המתפרנס ממלגה של 1,000 שקלים לחודש.
במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כשהוצגו הוכחות על הכנסות גבוהות בהרבה בחשבונות הבנק שלו, טען האברך כי הוא נתמך בידי ארגוני חסד וגופים וולונטריים.
אלא שאם ילדיו, אותה ייצגו עורכי הדין נילי שץ וסאף שרעף, הציגה בפני בית המשפט סימוכין להכנסות מרובות, רמת חיים שכללה הוצאות בסך ממוצע של 40,000 ש"ח לחודש.
לאחר שהתברר כי לאב שלושה מקורות הכנסה קבועים שונים, טען כי האב כי הכנסותיו מסתכמות בסך 9,000 שקלים לחודש.
שורת התגובות לטענות האברך לימדו כי הוא מנהל אורח חיים שלא נחשב כ'צנוע', טיסות ועסקאות חודשיות בהיקפים של עשרות אלפי שקלים בחודש.
הוכח כי האב נוטל לידיו את ההכנסות משכר דירה משותפת של שני הצדדים, לאחר שביטל את כרטיסי האשראי ששימשו את המשפחה והוצאות הבית, כמו גם את השיקים לשכר הדירה.
אם הילדים, יצאה לעבוד והיא משתכרת בסך 7,000 שקלים לחודש. היא עברה להתגורר בדירה קטנה וזולה יותר כשהיא נוטלת הלוואות גדולות מהבנק וקרובי משפחתה.
האב אף הגיש תלונה במשטרה נגד אם הילדים, כשהוא ממהר לשלוח מכתב למשרד הבריאות ולדווח להם על התלונה אותה הגיש - בניסיון לפגוע ברשיון הרפואי בו מחזיקה אם ילדיו.
בית המשפט קבע כי הכנסות האב עומדות על סך 50,000 שקלים לחודש, והכנסות האם עמדו על 7,500 שקלים עד להשעייתה מעבודתה.
בחשבון שערכו השופטים הם הסיקו כי לאחר הוצאות האב והוצאות ילדיו, נותרים בכיסו סך של 30,000 לחודש. אשר על כן פסקו השופטים כי על האב לשלם לאם ילדיו סך של 9,000 שקלים מזונות עבור ילדיו - בנוסף להוצאות החינוך והבריאות הכרוכות בגידול חמשת ילדיהם המשותפים.
האב גם חוייב הוצאות משפט, כשהוא מחוייב לשלם בנוסף את המזונות שנקבעו - לחודשים שקדמו למתן פסק הדין.
ערעור שהגיש נדחה במחוזי. האב פנה לבית המשפט העליון לבקש רשות לערער על פסק הדין, אלא שבית המשפט העליון דחה את בקשתו: "דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה -" מאחר והמקרה שלפני השופטים לא נחשב בעיניהם כ'חריג'.
עוה"ד נילי שץ ואסף שרעף, שייצגו את האם, מסרו: "אנו מברכים על התוצאה ועל כך שהזדון נחשף ושהצדק נעשה. יש שופטים בירושלים".
