שר החוץ גדעון סער הודיע הבוקר (חמישי) כי הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים סיימה את פעילותה.
השר ציין כי הקונסולית הכללית ו-19 דיפלומטים נוספים יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל. המבנה שבו פעלה הקונסוליה, הנמצא בבעלות ממשלת בריטניה, ימשיך לשמש צוות מצומצם של שבעה דיפלומטים בלבד - שיפעל בהיקף מצומצם מאוד והמבנה לא ישמש עוד כקונסוליה. לאור כך, השלט שלה כבר הוסר.
במקביל סיכמו שתי המדינות להמשיך בדיאלוג שבמסגרתו יוכלו להעלות סוגיות החשובות לכל אחת מהממשלות.
מנגד, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד טען: "בעקבות שיחות עם ממשלת ישראל, הקונסוליה הכללית לא תיסגר, ותכונה מהיום 'המשלחת הבריטית, ירושלים'".
הוא הוסיף כי המשלחת תהיה עצמאית ופעילה, תמשיך להעניק שירותים ותמשיך את עבודתה עם הפלסטינים.
המשמעות היא שההחלטה המקורית על סגירת הקונסוליה מתרככת בפועל: במקום להפסיק לחלוטין את הנוכחות הבריטית במקום, תישאר בו נציגות מצומצמת, אך ללא המעמד הקונסולרי.
שר החוץ הבריטי ציין כי ארצו לא תנקוט בשלב זה בצעדי תגובה ולא תגרש דיפלומטים ישראלים מלונדון, כל עוד השיחות עם ישראל מתקיימות. לדבריו, בריטניה העבירה באופן זמני מספר אנשי צוות ובני משפחותיהם כדי להבטיח את ביטחונם, ובחודשים הקרובים תפעל "לבנות מחדש את נוכחותנו".
בהודעת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד נאמר: "היינו ברורים בעמדתנו שאיננו מקבלים את הטענה שלממשלת ישראל יש את הזכות החוקית לסגור את הקונסוליה הבריטית הכללית בירושלים, שקיימת כבר כמעט 200 שנה. ממשלת בריטניה חוזרת על עמדתה רבת השנים שמזרח ירושלים היא שטח כבוש.
"בעקבות שיחות עם ממשלת ישראל, הקונסוליה הכללית לא תיסגר, ותכונה המשלחת הבריטית, ירושלים, מהיום. המשלחת הבריטית, ירושלים, היא עצמאית, פעילה, תוסיף להעניק שירותים חיוניים ותמשיך את עבודתנו עם הפלסטינים.
"הדבר יבטיח שאנחנו נשמר את נוכחותנו רבת השנים ואת תפקידה של בריטניה בתמיכה בפתרון שתי המדינות.
"ללא ההבנות הללו, לא היו לנו את הערבויות הנחוצות כדי להבטיח את ביטחונם האישי של אנשי הצוות שלנו ואת ההגנות עליהם ועל המתחם. בהתאם, בריטניה העבירה זמנית מספר אנשי צוות ואת בני משפחותיהם, כדי להבטיח את ביטחונם האישי.
"אנחנו נפעל בחודשים הקרובים כדי לבנות מחדש את נוכחותנו, ואנחנו לא ננקוט צעדי תגובה בשעה שהשיחות בנושא מתקיימות באופן אמין.
"בריטניה עומדת נחושה מאחורי הצעדים שעליהם הכריזה ב-8 בספטמבר, בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, לתמיכה בפתרון שתי המדינות ועל מנת להביא לשלום ולביטחון לישראלים ולפלסטינים".
ההסכמות מגיעות לאחר שסער הכריז בחודש שעבר על ארבעה צעדי תגובה נגד בריטניה: סילוק הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת; הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון; מניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים נוספים; וסיום פעילותה של הקונסוליה במזרח ירושלים.
סער הסביר, כי הצעדים ננקטו בתגובה למדיניות ממשלת הלייבור כלפי ישראל. הוא מנה בין היתר את ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית, חידוש המימון לאונר"א, השעיית רישיונות לייצוא ביטחוני לישראל, סנקציות על שרים, יחידים וגופים ישראליים, השעיית המשא ומתן על הסכם סחר חופשי והקפאת הדיאלוג הצבאי ושיתוף הפעולה הביטחוני.
לטענתו, הצעד האחרון שהוביל להסלמה היה החלטת ממשלת בריטניה לקדם סנקציות נוספות נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון ולהרחיב את השעיית רישיונות הייצוא הביטחוני לישראל.
סער אמר: "אנחנו מאמינים בדיאלוג ונמשיך להאמין בדיאלוג", אך "כל מדינה שתפעל נגד ישראל צריכה לדעת שיהיה לכך מחיר".
