שורד השבי אבינתן אור סיפר לאילנה דיין בתוכנית 'עובדה' בקשת 12 על המחשבות שליוו אותו בזמן שהוחזק בשבי חמאס, ועל עמדתו כלפי עסקה לשחרור החטופים.
לדבריו, גם כאשר ידע שעסקה עשויה להביא לשחרורו, הוא סבר שאין להסכים לה בכל מחיר.
אור סיפר כי במהלך השבי ראה את בטלוויזיה את ההפגנות שנערכו למען שחרור החטופים. לדבריו, היה לו ברור שהוריו אינם משתתפים בהן.
"המחלוקת הייתה סביב דיני נפשות - האם אתה מציל חיים עכשיו או גם אחר כך", הסביר. "לי היה ברור שאם אנחנו עושים עסקה עכשיו, אני אצא מפה - אבל בהמשך ישב כאן מישהו אחר במקומי".
לדבריו, העמדה הזו ליוותה אותו גם מתוך השבי עצמו. "לי היה ברור שלא צריך לעשות עסקה בכל מחיר. שישראל צריכה לצאת מהמלחמה הזו מנצחת".
אור אף תיאר דברים שאמר לאחד משוביו, בניסיון להבהיר כי הוא מוכן להישאר בשבי גם תקופה ממושכת: "אמרתי לשובה: אשאר פה יום, יומיים, שנה, שנתיים ואפילו עשר שנים. בסוף תבינו שאני לא שווה לכם - וזה יהיה הניצחון".
הוא נזכר במהלך הראיון בפנייה אישית שלו אל הקב"ה במהלך ימי השבי. "ביום ה-70 אני מדבר עם אלוהים ואומר לו: 'תקשיב, אני יודע ששבע שנים לא דיברתי איתך בכלל, וזה צבוע עכשיו שכשאני צריך לבקש ממך משהו - ויש סיכוי טוב שאשכח אותך כשאצא. אדבר איתך דוגרי: בתורה כתוב כיבוד ההורים ועל זה השתדלתי גם לפני השבעה לאוקטובר. עכשיו תורך לקיים את החלק 'למען תאריכון ימיך' וההמשך של המשפט הוא על האדמה'".
כשנפגש לראשונה עם הוריו עם שובו מהשבי - דבריהם טלטלו אותו. "כשהם פגשו אותי הם אמרו לי: 'אנחנו מקווים שאתה לא כועס עלינו'. עניתי להם: 'אני לא כועס עליכם, אני גאה בכם'. ההורים שלי נלחמו עליי. ההורים שלי נלחמו עליי כמו מטורפים".
