יש דבר אחד שאסור לעשות: למכור דירה רק כדי לסתום את הבור, בלי לטפל במי שחופר אותו. אם הוחלט למכור, צריך לעשות את זה כחלק מתוכנית הבראה כלכלית • יועץ הנדל"ן יעקב רייניץ מסביר איך להתנהל נכון
יש פגישות שבהן אני יושב מול זוג שרוצה למכור את הדירה, לא כי המשפחה גדלה והם זקוקים לארבעה חדרים במקום שלושה; לא כי הם רוצים לעבור לשכונה טובה יותר; ולא כי הם קיבלו הצעה שאי אפשר לסרב לה.
הם רוצים למכור כי הם פשוט לא מצליחים יותר לנשום מבחינה כלכלית.
החובות הצטברו. ההחזרים החודשיים חונקים. כל חודש מתחיל במינוס חדש, ממשיך בהלוואה נוספת ומסתיים בתקווה שאיכשהו, בחודש הבא, יהיה קצת יותר טוב.
ואז מגיע הפתרון שנראה הכי הגיוני בעולם: מוכרים את הדירה.
בלא מעט מהמקרים שאני פוגש, כשמתחילים לפרק את המספרים, מתגלה תמונה מעניינת. החובות שמכבידים על המשפחה מדי חודש לא נוצרו בגלל הדירה עצמה. הם לא תוצאה ישירה של המשכנתא, אלא של התנהלות כלכלית שהלכה והסתבכה.
לפעמים, נכון, נקודת הפתיחה הייתה רכישת הדירה. המשכנתא הייתה גבוהה, ההכנסה לא גדלה כפי שציפו, הוצאה לא צפויה הגיעה, ואז נלקחה הלוואה. ועוד אחת. ואחריה אשראי ברגע.
וכך, בלי שמישהו תכנן את זה מראש, המשפחה נכנסת למסלול שבו היא משלמת בכל חודש סכומים גדולים מאוד, רק כדי להישאר במקום.
•
ואז הדירה הופכת לפתרון: מוכרים. פורעים את המשכנתא. מחזירים את ההלוואות. מוחקים את החובות. פתאום יורדים מהכתפיים 10, 15 ואפילו יותר אלפי שקלים של החזרים חודשיים. בפעם הראשונה מזה הרבה זמן אפשר לנשום לרווחה.
אבל זה בדיוק הרגע שבו צריך לעצור. כי אם הבעיה הייתה הדירה, מצוין. מכרתם את הדירה והבעיה נפתרה. אלא שאם הבעיה הייתה ההתנהלות הכלכלית, מכירת הדירה לא פתרה אותה. היא רק נתנה הפסקה.
החובות נמחקו, אבל ההרגלים נשארו. הפער בין ההכנסות להוצאות נשאר. חוסר השליטה על התקציב נשאר. ולעיתים גם התחושה המוטעית ש"נסתדר איכשהו" נשארת.
ואז, בתוך שנה או שנתיים, ולעיתים הרבה קודם, המשפחה עלולה למצוא את עצמה בדיוק באותו מקום. רק שהפעם אין דירה שאפשר למכור.
זו הנקודה שאני מנסה להציף בפגישות כאלה: לא כל משפחה שנמצאת בחובות צריכה למכור את הדירה, ולא כל משפחה שנמצאת בחובות צריכה להחזיק בה בכל מחיר. אין כאן נוסחת קסם.
יש משפחות שבהן מכירת הדירה היא באמת הצעד הנכון. היא יכולה לעצור הידרדרות, למחוק התחייבויות יקרות ולייצר למשפחה הזדמנות להתחיל מחדש. יש מקרים שבהם דווקא נכון להמתין, לבדוק אפשרויות אחרות ולבנות תוכנית שתאפשר למשפחה להישאר בדירה.
כל מקרה חייב להיבחן לגופו.
•
אבל יש דבר אחד שאסור לעשות: למכור דירה רק כדי לסתום את הבור, בלי לטפל במי שחופר אותו. אם הוחלט למכור, צריך לעשות את זה כחלק מתוכנית הבראה כלכלית. לא למכור ביום ראשון, לסגור חובות ביום שני וביום שלישי להתחיל לחשוב מה עושים עם הכסף שנשאר.
צריך ליווי כלכלי מסודר, שמסתכל למשפחה בעיניים ומלווה אותה חודש אחרי חודש: כמה נכנס, כמה יוצא, אילו חובות סוגרים, מה התקציב החדש, מה מותר לקנות ומה לא, ובעיקר איך מוודאים שהמשפחה לא חוזרת לאותו בור בדיוק.
כי דירה היא נכס. אבל לפעמים, בלי לשים לב, היא גם הופכת לגלגל ההצלה האחרון של משפחה שנמצאת בהתנהלות כלכלית לא נכונה. ואם מוכרים את גלגל ההצלה בלי ללמוד לשחות, בפעם הבאה שהמים יעלו, כבר לא יהיה מה להציל.
ולכן, לפני שמוכרים את הדירה כדי להציל את המשפחה, כדאי לעצור ולשאול: האם אנחנו מוכרים את הדירה כי היא הבעיה, או כי היא הדבר האחרון שעוד יכול לכסות עליה?
• יעקב רייניץ הוא יועץ נדל"ן ומרצה. לקביעת פגישת ייעוץ - לחצו כאן
