איזו ממשלה תקום לאחר הבחירות הבאות? לא מעט מפלגות שוללות ישיבה בקואליציה עם מפלגות לא ציוניות ומגזרים כמו החרדים והערבים - וזה מונע לפחות לפי המספרים כרגע הקמת ממשלה פוטנציאלית. שבות רענן, מייסדת 'פורום נשות המילואימניקים', והפרשנית הפוליטית שרי רוט מחרדים 10, שוחחו על הרכב הממשלה הבאה והחרמות בתוך העם.
עמיחי אתאלי: תשמעו, אז אתמול בסקר 'כאן 11' הליכוד חוזרת להיות המפלגה הגדולה ביותר. מצד שני לאופוזיציה אין רוב בלי המפלגות הערביות. שבות רענן את היית קול דומיננטי בהקשרים האלה של חייבים איזה שינוי והחלפה, אבל האם אנחנו יכולים להישען על רע"מ, לצורך העניין?
שבות רענן: אני חושבת שאנחנו חייבים לצאת מהקונספציה הפוליטית. מוכרחים להפסיק עם החרמות ולאפשר ממשלה ציונית רחבה שתאפשר פה גם לקיחת אחריות, גם שיקום וגם קבלת החלטות מהותיות - של חוקה, כאילו כללי משחק, כל מיני דברים שאתה לא יכול לקבל בשום ממשלה צרה, ובטח לא בממשלות שנשנות על מפלגות לא ציוניות, שיש להם עוד צרכים וזה בסדר ומגיע להם ייצוג, אבל בסוף צריך לקחת אחריות על הבית הזה. וכמו שראינו בממשלה האחרונה אי אפשר להישען על כוחות כאלה.
עמיחי אתאלי: שרי, את שומעת בטח, כמו כולנו, שוב ושוב את הדיבור הזה על ממשלה ציונית רחבה ושמפלגות לא ציוניות אי אפשר להישען עליהן - איפה זה פוגש את הסנטימנט החרדי וגם את שלך באופן אישי, כאילו לא רוצים אתכם בקואליציה הבאה...
שבות: לא רוצה, לא רוצים להישען...
עמיחי: כן, לא רוצים שתהיו חלק מה-61. אז בואו כשכבת השמנת מעל העוגה.
שרי :אני לא צריכה לראות סקרים כדי לדעת שלא רוצים אותנו ולא אוהבים אותנו. אני מרגישה את השנאה במבטים...
שבות: רגע, וואו...
עמיחי: כל אחת מדברת מדברת בזמנה, אחרי זה תתייחסי שוב...
שבות: אוקי, אני רק אומרת, בואו לא נחבר שנאה לתמהיל הפוליטי... אפשר לדבר לעניין עצמו. והוא לא בהכרח מדבר על פילוג.
עמיחי: רגע, טוב, שרי...
שרי: אני רק אומרת שאני לא צריכה סקרים כדי לדעת את מה שאתה אומר, שלא רוצים אותנו. אני מקבל הודעות שנאה באישי, כל יום, כל הזמן, אני רואה את המבטים ברחוב, גם אם לא אומרים - כן, אני מרגישה שכשאני יוצאת מהטריטוריה הקטנה שלי במודיעין עילית, אני ממש חשה את זה על בשרי. וזה לא היה בשנים קודמות, אגב.
אילאיל שחר: תראי, אני בטוחה שזה קשה לראות את המבטים ולקבל הודעות שטנה, אבל את יכולה להבין על מה זה יושב... אנשי מילואים, וקשה להם...
שרי: כן, כן, כן, לא אמרתי שאני לא מבינה. תאמיני לי, אני בתוך עמי יושבת, ואני מכירה את שני הצדדים, מבינה כל צד, יכולה לתת לך עכשיו הרצאה של שעתיים למה כל צד צודק או חושב שהוא צודק. אני רק אומרת שבעם שלנו, בעם שהוקם מאנשים שהגיעו מתוך החורבות, מכל ארצות תבל, לא הייתי רוצה שככה זה יהיה. אני לא חושבת שבן גוריון בעיני רוחו ככה ראה את המדינה.
אז אם לתת סיבות לשנוא אני יכולה לשנוא כל מיעוט בעם ולהסביר עכשיו בהסברים מנומקים ויפים למה. אבל זה לא אמור להגיע למחוזות האלו.
אילאיל: לא, לא שונאים, הפעם, תראי יש גזענות ואנחנו לא עוצמים את העיניים, אבל הפעם זה לא גזענות. יש סיבה שהנטל יושב על צד אחד, וזה מעורר קושי, וזה תחושה של חוסר שוויון, ואני יכולה להבין למה אנשים כועסים עליה.
שרי: אנשים כועסים על הציבור הערבי? זה לא שהציבור הערבי כן נושא בנטל או בשוויון, ואני לא רואה שלציבור הערבי יש כל כך הרבה שעות מסך להסביר למה הם לא בסדר. אפילו, את יודעת, בחוק לא מדברים עליהם. כאילו זה בסדר וסבבה שערבי שגר בכפר קאסם לא עושה, עזבי שירות צבאי, בסדר, הוא לא מאמין בצבא ובערכיו. שירות אזרחי, סתם במד"א, בכיבוי - מה הבעיה בזה? אני לא רואה שמדברים על זה בכלל.
שבות: קודם כל אני באמת חושבת שצריך להיות חוק אחד.
שרי: בסדר, אבל אף אחד לא מדבר על זה כמעט.
שבות: מי שביקש לעשות חוק רק לעצמו ולדם הייחודי שלו זה לא הציבור הכללי...
שרי: גם בממשלת השינוי לא ניסו לעשות שום חוק אחר שיגייס מי שהוא ערבי.
שבות: אני מדברת איתך על עכשיו. במלחמה.
שרי: ליברמן בין הקולות היחידים שמדברים על זה. אני לא שומעת בכנסת, לא בדמוקרטים, ואני נמצאת בישיבות סיעה, אני לא שומעת שמדברים על העניין הזה של הציבור הערבי, שאיכשהו יוצא בסבבה בין העניינים האלו של שוויון...
עמיחי: העניין הזה של השירות של ערבים הוא קצת מסך עשן, שהחרדים פעם אחר פעם אומרים 'הם לא משרתים'...
שרי: זו האמת! המדינה שלנו צריכה כוחות עזר, והם לא!
אילאיל: אבל הם לא ילכו לשמור על הגבול ואף אחד לא מצפה ולא רוצה שהם ישמרו על הגבול ולא שישרתו לא בסוריה לא בלבנון ולא בעזה...
שרי: לא ביקשתי לשמור על הגבול, אבל כשאני נכנסת לקופות חולים ולבתי חולים אני מוצאת שם אחים ערבים, רופאים ערבים וזה בסדר ומצוין. הם יכולים להיות גם כוחות עזר בהתנדבות, שלוש שנים מחייהם, למה מה קרה?
אילאיל: אוקי, קיבלנו...
שרי: אני בדיוק עכשיו פוגשת פוסט של יהודי בשם לירן לוי, דתי-לאומי נראה לי, יש לו כיפה סרוגה על ראשו, הוא מספר איך אמא שלו באמצע הלילה לא הרגישה טוב, יום - יום וחצי אחר כך היא נפטרה, הוא קם מ'השבעה' עכשיו, והוא מספר שמי שהיה שם לצידה ברגעים שהיו צריכים להחזיר לה את הדופק היו חרדים 'פרזיטים', אז זה לא שחרדים לא עוסקים בהתנדבויות...
עמיחי: זה נכון, אבל אנחנו שומעים שהממשלה מאשרת גיוס של מאות אלפי מילואימניקים עד ה-31...
שרי: זו בעיה ידועה, בואו לא נטחן אותה שוב, אני אומרת לעניין הפוליטי: כל עוד גוש השינוי, גוש השמאל לא ישכיל לחבק אליו את החרדים ולומר 'נמצא פתרון שיאפשר, לא לפרזיטים שלכם ולא לשבבניקים שלכם, אלא ללומדי התורה שלכם, ללמוד תורה בשקט ובלי להיעצר', כל עוד הדבר הזה לא יקרה... ואני לא שומעת את זה לא מצד אייזנקוט ולא מצד אף אחד מגוש השינוי.
עמיחי: באיזה תנאים, בקצרה אם את יכולה, באיזה תנאים אתם החרדים תיכנסו לממשלה שהיא לא ממשלת נתניהו?
שרי: תנאי אחד! אחד-אחד-אחד! ומיד ברגע זה גם גפני וגם גולדנופף, ואתה יודע מה? אני אגלה לך סוד, גם דרעי, שכרגע לצורך קמפיין הבחירות מחבק את ביבי, ו'ביבי צריך אריה חזק' וכל הפלקט הזה שצריך להוציא אותו מהנפטלין - אם ייתנו להם חוק גיוס באופן שהם יוכלו לאכול אותו, לא עם סנקציות דרקוניות...
עמיחי: החרדים יקבלו את זה שכל מי שלא לומד בישיבה יתגייס?
שרי: בגדול, החוק שיולי אדלשטיין הסכים לו לילה לפני המתקפה הראשונה באיראן, הוא הביא חוק, הוא עדיין לא כתב אותו, אבל הוא אמר להם 'זה יהיה מתווה החוק', הם הסכימו לזה. ואז הגיעה מלחמת 12 הימים והוא חזר בו ועשה חוק אחר עם טביעת אצבעות ודברים שהם ראו בהם דברים משפילים. החרדים היום מבינים, אחרי השביעי לאוקטובר, שהקומבינות נגמרו ומי שלא לומד צריך לעשות שירות, הצבא מבין שהוא רוצה את החרדים, צריך אותם וזקוק להם ומוכן לבוא לקראתם ב'חשמונאים' ובכל מיני דברים שהוא מכין היום ועושה - שמתאימים לחרדים. אם זה 'קודקוד', 'שחר' כל הדברים האלה.
עמיחי: שבות, האם את מקבלת את החוק הזה 'מתווה יולי אדלשטיין ערב התקיפה הקודמת באיראן'?
שבות: קודם כל ערב התקיפה באיראן זה חוק שאני עצרתי מהסיבה הפשוטה שהוא היה חוק פטור מגיוס בלי שיניים, ואני כבר אין לי אמון, סליחה, וגם אחרי כל מה ששמענו אנחנו גם יודעים למה אין אמון. ואני צריכה כמו עורכת דין חוק שאת הכוונות שרוצים שהחוק יביע יהיו להם שיניים והכספים יגיעו רק אחרי שעומדים ביעדים והתמריצים יהיו אישיים.
שרי: אנחנו לא מדברים עכשיו על כספים...
שבות: לא, הכול כספים...
שרי: לא, לא, לא. החרדים לא יוצאים להפגנות על כספים.
שבות: אני הקשבתי הרבה זמן, אשמח להגיד כמה משפטים רצוף. מבחינתי, הדבר שהכי מפחיד אותי זה שבאמת אנשי השינוי, מרוב שנאת ביבי, באמת ימכרו את כל הערכים, את כל הצורך החיוני בשילוב החברה החרדית והתעלמתם פה מהנתון הכי הכי דרמטי: בסוף אחים שלנו החרדים הם היום כמעט 15%, עוד 6-10 שנים 25%. אי אפשר יותר שיהיה פה ילד מפונק, שיגדל כאילו הוא בן 3 כשהוא בעצם כבר בן 15 - והוא צריך לקחת אחריות בבית הזה, ותכף להיות מבוגר שמגן על הילדים שלו בעצמו.
זו הדרמה עם הציבור החרדי, שאני אוהבת אותו, אין לי גרם שנאה. אבל ילד מפונק, שאנחנו, אני, כולל אני, נתנו לו את האפשרות לגדול באוטונומיה ולחיות על הגב שלנו גם ביטחונית גם כלכלית - ואם אנחנו עכשיו לא נשנה את תמריצי המדינה שתדבר אליו בצורה מכבדת, אבל אחראית גם ברמה הכלכלית, גם ברמה של השותפות והגנה וגם ברמה, כן, של חינוך עם כלים לאנשים מבוגרים שיכול לפרנס את ילדיהם - אם אנחנו לא נעשה את זה עכשיו, יהיה מאוד קשה לעשות את זה בהמשך.
תראו את הפרוטקשן הפוליטי החרדי עכשיו בממשלה הזאת ותבינו כמה זה יהיה יותר חמור בממשלות ההמשכיות. ואותי מה שמפחיד זה שהשמאל וה'רק לא ביבי' ינצח את הצורך הקיומי הזה שבאמת מדינת ישראל תלויה בו.
