אז כעת אפשר לענות לשאלה: מה עשיתי ערב תשעה באב בבית הנשיא?
חמש שנים אחורה, תשעה באב.
הימים, קצת אחרי בחירתו של יצחק הרצוג לנשיא מדינת ישראל. בשיחת טלפון מבית הנשיא הוזמנתי לאירוע בתשעה באב - שמטרתו: גשר בין חלקי העם.
מי שמכיר אותי יודע, שנולדתי לתוך 'גשר'. הבניין בו גדלתי, ברחוב סוקולוב 3 בקרית אתא, היה אי של שפיות ודו-קיום.
הבניין הזה הצמיח מתוכו, בין היתר, שופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה (עפרה אטיאס-חמו, דתית-לאומית, אשה מדהימה!), מנהל תלמוד תורה חרדי בתל-אביב (נועם שטרן, אחד מטובי המנהלים בציבור החרדי - ותשאלו את השר יצחק וסרלאוף שילדיו לומדים אצלו), אייל פיס (חילוני, לשעבר בחיל הים בחיפה) ואני (עיתונאית חרדית).
אני חושבת שכבר כשהוציאו אותי מבית החולים, בת 3 ימים, אבא שלי החל למלמל באוזניי: 'תהיי טובה לכולם, אל תשפטי, אל תבדילי בין ספרדים לאשכנזים בין חילונים לחרדים'. הוא היה דמות שכולה גשר. הוא היה יהודי לבוש שחור-לבן, זקן ארוך, יו"ר דגל התורה בקרית אתא וגם מנהל התלמוד תורה החרדי המקומי.
כילדה אני זוכרת את ח"כ משה גפני מגיע לביתנו, וגם את השכנה החילונית שהגיעה, מעת לעת, לשאול את אבא שאלות שונות - ותמיד נענתה בסבר פנים יפות.
אז שאני אסרב להזמנה שכולה גשר? אין מצב. עם נעלי בד לרגליי עשיתי את הדרך אל בית הנשיא (עזבו הדרך, מציאת החניה היא הקושי המשמעותי), הקשבתי, סיפרתי גם אני, וחשבתי לעצמי: 'נו, לא ייצא מזה כלום'.
כשלוש שנים אחרי הגיעה עוד שיחת טלפון. הנשיא מבקש שתצטרפי לקבוצה שתנסה להביא לשלום בתוכנו. שאני אסרב להצעת גישור? אין סיכוי.
יש זמן אין זמן, הקדשתי המון שעות לנסיעות למפגשים, למפגשים עצמם, לחשיבה, לדיונים - לפני זמן מה התברר לנו שיש עוד קבוצות מקבילות לנו (חרדים וחילונים, שמאל וימין, ערבים ויהודים - קבוצות עם תמהיל מרתק) ובערב תשעה באב נפגשנו כולנו.
האם זה יוליך לאן שהוא? רוצה להאמין, בכל ליבי, שאכן כן.
