החל מהערב (רביעי), ליל ט’ באב תשפ”ו, ועד מחר בשעות המאוחרות של הלילה יגיעו רבבות יהודים, מכל העדות והחוגים, אל רחבת הכותל המערבי, לציין את יום האבל במקום המסמל ביותר את החורבן.
צום תשעה באב הוא לזכר חורבן שני בתי המקדש - הראשון והשני ועל מאורעות קשים אחרים שאירעו לעם ישראל לאורך הדורות, ביניהם חורבן העיר ביתר, שהייתה מהערים הגדולות בארץ ישראל בימים שאחרי החורבן. ביום זה החל לצאת לפועל גירוש יהודי ספרד.
בשל הצרה הגדולה של חורבן המקדש חמור צום תשעה באב יותר מכל הצומות האחרים בכך שהוא אסור בכל חמשת העינויים כיום הכיפורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה (בשמים), איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה.
החל מהערב רבבות יושבים על הרצפה ברחבת הכותל המערבי ומקוננים על חורבן בית ה’ בכל הנוסחאות והמסורות, כראוי למקום המאחד והמלכד.
הערב - ליל תשעה באב, 'הקרן למורשת הכותל' מקיימת מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות המזרח ובנוסח אשכנז.
שוטרים, לוחמי מג"ב ומתנדבים פרושים סביב העיר העתיקה בירושלים כדי לשמור על המתפללים הפוקדים את רחבת הכותל המערבי החל מכניסת צום תשעה באב.
צאת הצום
מחזה מרגש מתרחש מידי שנה בשעות הערב: עם דמדומי החמה, לקראת צאת הצום, באים אלפי יהודים מכל המגזרים ושרים יחד כתף אל כתף, שירה מרגשת של נחמה וגאולה, החל מהשעה 18:30.
בשנים האחרונות מתכנסים ברחבת הכותל המערבי מאות ואלפי צעירים בתשעה באב - לאחר תפילת מנחה, לשירת שירי התעוררות, כמיהה וציפייה לגאולה ולבנין בית המקדש.
היו כאלו שביקשו למחות בידם בטענה שיש בזה הסחה מאבל על חורבן בית המקדש, ובכלל בימים אלו אסור לשיר, ושבעתיים - בתשעה באב.
בתשובה לגאון רבי אלחנן פרינץ, מביא רב הכותל המערבי, הרב שמואל רבינוביץ, מקורות כי שירי התעוררות בלי כלי נגינה יש להתיר בימי בין המצרים. אמנם לא כל מה שמותר בימי בין המצרים יש להתיר ביום תשעה באב שנחשב כיום ש’מתו מוטל לפניו’, אולם בימינו – דור יתום שניגונים אלו מעוררים בקדושה ובטהרה – יש להתיר זאת.
בגמר הצום יחולקו בכותל המערבי שתיה ומזונות לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
