הידרדרות רוחנית באקדמיה: קרוב למחצית מבוגרי מערכת החינוך החרדית יהיו מוכנים ללמוד בכיתות מעורבות, כדי להשיג את התואר המיוחל.
כך עולה ממחקר שנערך על ידי מכון 'צפנת' עבור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שפורסם בערוץ 7.
המחקר כלל סקר בהשתתפות 533 משיבים ומשיבות בוגרי מערכת החינוך החרדי יחד עם כ-50 ראיונות עומק עם בעלי עניין.
הרוב המכריע של המשיבים (87%) סבור כי קיימת חשיבות רבה או רבה מאוד לקיום כיתות נפרדות בתארים שניים טיפוליים. 69% מהמשיבים הביעו העדפה לתוכניות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית עם הפרדה מגדרית.
עם זאת, כאשר ההפרדה המגדרית נשקלת כחלק ממכלול שיקולים אישיים, הנתונים מתמתנים: רק 48% ציינו אותה כאחד משלושת השיקולים המרכזיים בבחירת מסלול - לעומת 39% שבחרו באיכות ההכשרה המקצועית ו-28% שבחרו בזמני לימוד גמישים.
במצב שבו אין ברירה ולא קיימת אפשרות להפרדה מגדרית בכיתות: 44% מהמשיבים דירגו כי יירשמו או שוקלים להירשם ללימודים בכיתות כלליות ומעורבות. מנגד, 42% לא ירשמו למסלולים לא נפרדים.
הצורך בהפרדה משתנה גם לפי אופי רכיב הלימוד: הדרכה אישית (מפגשים אישיים עם מנחה קליני) דורגה כרכיב החשוב ביותר להפרדה מגדרית, ולאחריה הדרכה קבוצתית. לעומת זאת, שיעורים תיאורטיים ומגדר המנחה בעבודת המחקר נחשבים לרכיבים שבהם ההפרדה פחות קריטית.
הסקר גם מעיד על הרצון ההולך וגובר בציבור החרדי ליהנות מהשכלה גבוהה.
מרבית המשיבים (83%) שוקלים במידה רבה או רבה מאוד לימודים מתקדמים בתחום הטיפול. 75% מהמשיבים ציינו כי הם שוקלים ברצינות להתחיל תואר שני אקדמי בפסיכולוגיה במגמות הטיפוליות או בטיפול באומנות.
במצב תיאורטי שבו היו מתקבלים לכל האפשרויות: 61% היו בוחרים בתואר שני בפסיכולוגיה, 32% בתואר שני בטיפול באומנויות, ורק 7% היו מעדיפים הכשרה טיפולית שאינה אקדמית.
בפילוח המגמות המועדפות, פסיכולוגיה קלינית היא המסלול המבוקש ביותר - נחשק על ידי 72% מהגברים ו-42% מהנשים.
החוקרים הראשיים במחקר, בן שלום כהן, ד"ר מוטי טליאס ופרופ' ישראל כ"ץ, ממליצים: "למנוע את הרחבת פרקטיקת ההפרדה המגדרית לתארים שניים טיפוליים, שכן נראה שהסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו, והערך המוסף ממהלך זה איננו ברור".
החוקרים מציעים למקד את המאמצים בשילוב הסטודנטים החרדים בתוך המסלולים הכלליים הקיימים, תוך בניית תוכנית מעטפת תומכת, מקיפה וממומנת, במקום יצירת תוכניות נפרדות מגדרית המייצרות כפל מענה מיותר.
מנגד, ח”כ צבי סוכות, יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת טוען כי על פי נתוני המל”ג, בעשור האחרון נרשמה עלייה משמעותית בהשתלבות הציבור החרדי באקדמיה. עם זאת, הסקר מצביע באופן חד-משמעי, לדבריו, כי המשך המגמה תלוי בשמירה על האפשרות ללימודים בהפרדה מגדרית.
ח”כ צבי סוכות: “הנתונים של המל”ג מסירים כל ספק. מי שהתנגד לחוק בשם ‘שוויון’ למעשה ביקש לסגור את שערי האקדמיה בפני אלפי חרדים. הציבור החרדי אומר בצורה הברורה ביותר: בלי מסלולים מותאמים ובלי הפרדה מגדרית – רבים פשוט לא יגיעו ללימודים.
"החוק שקידמנו אינו כופה דבר על איש, אלא מרחיב את חופש הבחירה ומאפשר גם למי שמבקש ללמוד בהתאם לאורח חייו לעשות זאת. כך מגדילים את ההשתלבות באקדמיה, מחזקים את שוק התעסוקה ומאפשרים שוויון הזדמנויות אמיתי – לא באמצעות כפייה, אלא באמצעות התאמה לצורכי הציבור.”
