האמן הבין-לאומי וחתן 'פרס ישראל' יעקב אגם ז"ל נפטר היום (ראשון) בגיל 98.
אגם זכה להכרה ברחבי העולם כאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית.
הלווייתו תתקיים מחר בבית העלמין ברחובות בשעה 17:00. קודם לכן, ארונו יוצב ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון בשעות 14:00 עד 16:00.
אגם נולד בראשון לציון בשנת 1928, אחד משבעה אחים ואחיות למשפחת גיבשטיין.
בילדותו למד ב'חדר' וכשבגר למד באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים והמשיך את לימודיו בתחום בציריך ובפריז, בה התגורר מאז שנות ה-50. בתחילת הדרך עסק בפיתול אמנות ה"אופ-ארט" שעוסקת בהטעיות אופטיות.
בגיל 27 הציג תבליטי עץ צבעוניים בתערוכת ה"תנועה" בפריז ובשנות ה-70 יצר פסלים ששילבו מים, אש ומוזיקה, בהם מזרקת "מים ואש" בכיכר דיזנגוף בתל אביב. בנוסף, פיתח את טכניקת "אגמוגרף" לתצוגה באמצעות פרספקס, עיצב בולים, המציא את שיטת הכתיבה "אגמילים", יצר תוכנית לחינוך חזותי ושיתף פעולה עם מכון ויצמן ב"תוכנית אגם" לפיתוח חשיבה חזותית שמיועדת לגיל הרך.
הוא הציג תערוכות רבות ברחבי בעולם.
בשנת 2017 נפתח מוזיאון לאמנות על שמו בראשון לציון.
לאגם הוענקו שני תארי דוקטור לשם כבוד - מאוניברסיטת תל אביב ומהמכללה למנהל. בשנת 1985 הוענק לו פרס מוזיאון ישראל. ביום העצמאות השנה הוענק לו 'פרס ישראל' בתחום האמנות.
אגם היה מקורב לחסידות חב"ד. בתחילת שנות המ' החל להתקרב ליהדות ולחסידות באמצעות ידידו יוסף צ'חנובר, מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ ומבכירי מערכת הביטחון הישראלית - שהביא אותו להתוועדות עם הרבי מליובאוויטש. במהלך ההתוועדות שוחח איתו הרבי והתעניין בעבודתו האומנותית.
בשנת תשמ"ז עיצב אגם, לפי שיטת הרמב"ם ועל פי הוראות הרבי, דגם מנורה המודלק מדי שנה בחנוכה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 במנהטן. המנורה הוכרה כגדולה בעולם, ואגם הביא דגם מוקטן שלה לרבי בחלוקת הדולרים.
רעייתו של אגם הייתה מצאצאי בעל התניא.
הותיר הניח שלושה ילדים, מנישואיו לאשתו המנוחה כלילה. אחיו, חנניה גיבשטיין, כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983-1969.
