
עם כל הכבוד לגבינות ולמאכלי החלב, מהותו העיקרית של חג השבועות היא כפי הגדרת החג בתפילות הנאמרות בו – 'זמן מתן תורתנו'. זה היום שבו קיבלנו את התורה ונעשינו 'עם סגולה'.
ביום הזה ירד הקב"ה לעיני כל העם על הר סיני, ונתן לנו, בקולות וברקים, את התורה והמצוות. זה היום שבו הוטלה על העם היהודי השליחות המיוחדת, לקדש את העולם הגשמי והחומרי, ולעשות אותו 'דירה' לו יתברך.
האתגר של ימינו
חז"ל מספרים, שקודם נתינת התורה אמר הקב"ה לבני ישראל: "הביאו לי ערֵבים טובים שתשמרוה ואני נותנהּ לכם". אמרו ישראל: "אבותינו ערֵבים לנו. נביאים ערֵבים לנו". אמר להם הקב"ה: "גם הם צריכים ערֵבים. אלא הביאו לי ערֵבים טובים ואתננה לכם". אמרו: "הרי בנינו ערֵבים לנו". אמר להם הקב"ה: "אלו ודאי ערֵבים טובים, על-ידם אתננה לכם".
במדרש הזה טמונה משמעות עמוקה ונצחית. קיומו של העם היהודי אינו יכול להיות מבוסס על העיסוק בתורה של ה'נביאים' או ה'אבות' בלבד. הערובה לנצחיותו של עם ישראל ולהמשך אחיזתו במורשת ישראל היא כאשר הילדים מחוברים אליה, וגדלים יהודים בעלי שורשים עמוקים.
האתגר הזה נעשה קשה יותר בדורות האחרונים. כיום הילדים חשופים לאופנות הכלל-עולמיות. הטכנולוגיה המתקדמת מעבירה רעיונות, תרבויות וסגנונות חיים במהירות עצומה, ויוצרת שיטפון שקשה לעמוד בפניו. כדי שהדור הצעיר יעמוד מול הרוחות הללו, הוא זקוק לשורשים איתנים ולבסיס יהודי עמוק ויציב.
בזכות הילדים
חג השבועות הוא זמן חשוב להנחיל מטען יהודי ערכי לילדים, ולקשור אותם עוד יותר למסורת אבותיהם. מכאן הקריאה שהפנה הרבי מליובאוויטש להביא בחג השבועות לבתי הכנסת גם את הילדים, כדי שיהיו נוכחים במעמד קריאת עשרת הדיברות. הרבי ביקש להביא למעמד הזה אפילו תינוקות בני יומם, כי אף-על-פי שאין הם מבינים את המתרחש, נשמתם קולטת וסופגת את קדושת המעמד.
קריאה זו מבוססת על מאמר המדרש: "אמר הקב"ה לישראל: בניי, הווּ קורין את הפרשה הזאת בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה". כשאנו קוראים בחג השבועות את עשרת הדיברות, נחשב הדבר כאילו אנו חוֹוִים מחדש את מעמד הר סיני. וכשם שבאותו מעמד נכחו כל בני העם היהודי, כך גם אנו נדרשים להיות שם עם הערֵבים שלנו – הילדים.
ראוי להזכיר כי כמה וכמה רבנים עוררו על הצורך לארגן בכל בית כנסת מניין תפילה בחג גם בשעות הרגילות, ולא רק השכם בבוקר, כדי לאפשר למי שלא היו ערים בלילה או למי שאינם משכימי קום להתפלל בציבור את תפילות החג ולשמוע את קריאת עשרת הדיברות.
זה המקום להפנות קריאה לגבאי בתי הכנסת להיערך לבוא הילדים, ואף להכין בעבורם כיבוד מתאים. הילדים הם הערֵבים שלנו, ואיתם נצא בקרוב לקראת משיח צדקנו ונאמר לו: "ראה גידולים שגידלנו".