בחודשים האחרונים ניסו במוזיאון הכנסת ובכנסת למצוא את יעקב לישפיץ, מי שהתגלה כמעט במקרה כשף קונדיטור הראשון של הכנסת.
תעלומה קטנה-גדולה, שהחלה כמעט במקרה, והפכה למסע מרגש אל מאחורי הקלעים של הכנסת בשנותיה הראשונות.
הכול התחיל בהכנות לקראת חגיגות ה-60 לכנסת והגעת המבקר ה-50,000 למוזיאון הכנסת ביום העצמאות.
אנשי הארכיון, המוזיאון, האמנות והדוברות במשכן יצאו למסע חיפושים אחר אוצרות מהעבר. בין מסמכים, פרוטוקולים ותצלומים דהויים, נזכרו באלבום ישן ממזנון הכנסת, אלבום שחור-לבן, ספוג ריח של ימים אחרים.
האלבום נמסר לכנסת לפני מספר שנים על ידי האחים מנדי ואריה רוזנפלד. הוריהם, יששכר ולאה רוזנפלד, ניהלו את מזנון הכנסת המיתולוגי בשנות ה-60, עוד בימים שבהם פעלה הכנסת בבית פרומין, לפני המעבר למשכן הנוכחי בגבעת רם.
בתמונות שבאלבום נראים רגעים קטנים וגדולים שהונצחו בעוגות מיוחדות: ביקורים היסטוריים, אירועים ממלכתיים, וחגיגות של הכנסת הצעירה.
ואז, תמונה אחת שתפסה את העין. עוגה מרהיבה, מפוסלת ביד אמן, עם סמל המדינה כולה משוקולד. העוגה הוקדשה לנשיא זלמן שזר, ועליה נכתב: "לנשיאנו הנערץ שא ברכות בשנה ה-16 לכנון הכנסת".
בפינת התצלום הבחינו בפתק קטן, כמעט נסתר, ובו נכתב: "מסיבת כינון הכנסת תשכ"ה. ביצוע: ליפשיץ יעקב".
כשנשאל מנהל מוזיאון הכנסת, ד"ר משה פוקסמן מיהו אותו ליפשיץ, ידע לספר כי הוא היה השף והקונדיטור המיתולוגי של הכנסת באותם הימים. אלא שכאן מתחילה התעלומה. למרות תפקידו המרכזי, כמעט ולא נמצא מידע על האיש בארכיון הכנסת או המוזיאון. גם ילדיהם של בני הזוג רוזנפלד לא ידעו לספר מה עלה בקורות אותו ליפשיץ, שבישל ואפה לחברי הכנסת ובהם דוד בן גוריון, גולדה מאיר, לוי אשכול ומנחם בגין במשך שנים רבות.
בכנסת החלו ניסיונות לגלות פרטים חדשים על השף ופנו לשפים הגדולים בישראל ובהם חיים כהן, שלום קדוש ומיכה נוי.
נוי מי שהיה השף הראשון שכיכב בתוכנית בישול בטלוויזיה עוד בימי הערוץ הראשון בשחור-לבן, הופתע כשקיבל טלפון מהכנסת. "האם אתה יודע מי זה יעקב ליפשיץ?" נשאל. לאחר מספר שניות של מחשבה השיב ללא היסוס: "ודאי. יעקב היה שותף שלי בחברת קייטרינג שהפעילה מטבחים במלונות השרון, ארבע העונות ומנדרין, כמה שנים אחרי שסיים לעבוד בכנסת. יש לו גם בן ובת, למיטב זכרוני."
בסיום השיחה, למרבה הצער, סיפר שעם השנים אבד עימו הקשר.
וכך, כשכל הדרכים מוצו, התקבלה החלטה לפנות לציבור באמצעות התקשורת. יו״ר הכנסת אמיר אוחנה, קרא לציבור הרחב להצטרף לחיפושים: "אנחנו מקווים מאוד למצוא את השף ליפשיץ, ובטוחים שיש לו סיפורים מדהימים מימיה הראשונים של הכנסת שחייבים לקבל תיעוד בארכיון שלנו. לפעמים, כל מה שצריך כדי לפתוח פרק נשכח בהיסטוריה זו עוגה אחת, פתק קטן, והרבה אנשים שמסרבים לתת לזיכרון להיעלם".
שעות ספורות לאחר הפרסום קיבל היו"ר אמיר אוחנה מסרון מרגש ובו נכתב: "אני הנכד של יעקב ליפשיץ".
שיחה עם תומר הנכד העלתה כי יעקב נפטר לפני כעשור, אך הוא הותיר אחריו משפחה גדולה וכי נעמי אשתו בת ה-93 עדיין חיה ותשמח לספר את סיפורו.
הבוקר (ראשון) הגיעה המשפחה בהרכב מלא אל מוזיאון הכנסת. ילדיו ונכדיו של יעקב סיפרו לאנשי המוזיאון את קורותיו של יעקב כילד בן 7 שהתייתם מהוריו כשאמו נפטרה בצעירותו ואביו שנרצח בפוגרום ביהודים ברומניה. יעקב שהועבר לקרוב משפחה בהונגריה מצא עבודה אצל קונדיטור כשהיה נער צעיר, דבר שהוביל אותו למשימת חייו לאחר ששרד את השואה כלוחם בפרטיזנים שהשתמש גם בידע שרכש בעולם האפייה והבישול.
"הוא הכיר אותי בשבעה על בעלי הראשון", שיתפה אלמנתו נעמי. "התחתנו ומאז לא נפרדנו. עבדתי לצידו כשפית וראיתי את העוגות המדהימות שהכין לאורך השנים. הוא היה אומן שידע לנפח סוכר ולצייר בשוקולד עוד לפני שהמציאו בצק סוכר".
שיר ורון נכדו סיפר בהתרגשות על עוגת בר המצווה שהכין לו סבו ועל העבודה לצידו כשהיה צעיר. "הוא עשה דברים מדהימים וכל כך התרגשנו לגלות שמחפשים אחריו".
לאחר השיחות המרתקות עם בני משפחתו שתועדו ויועברו לארכיון הכנסת, הביאו אנשי המוזיאון את נעמי אל מתחם מזנון הכנסת המיתולוגי המשוחזר ושם הפתיעו אותה עם עוגה עוצרת נשימה המוקדשת לפועלו של יעקב, פרי עיצובה של אומנית האפייה והקונדיטורית לירון טאקו.
נעמי שהתרגשה מהמחווה סיפרה לטאקו: "יעקב הכין את עוגת החתונה של המלכה אליזבת ואת עוגת השלום לסאדאת".
מוזיאון הכנסת שהושק רק לפני שמונה חודשים בבית פרומין, שימש כמשכנה של הכנסת משנת 1950 עד שנת 1966, מציין עם חגיגות העצמאות את המבקר ה-50 אלף בשלל אירועים מיוחדים לצד תצוגה מיוחדת של העוגה שהוכנה לכבודו וזכרו של יעקב ליפשיץ, יליד רומניה, ששרד את השואה, היה השף קונדיטור של הכנסות הראשונות והכין כמה מהעוגות החשובות בהיסטוריה של המדינה בשנותיה הראשונות.
